סמינריון דת ומדינה- חרדים וחינוך -חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים (עבודה אקדמית מספר 1022)
30 עמ'.
שאלת המחקר:
כיצד בא לידי ביטוי המתח בין דת למדינה בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים אשר קובע שבתי-ספר של העדה החרדית יקבלו מימון מאת המדינה, גם ללא לימוד ״תוכנית הליבה״, ובלבד שתוכנית הלימודים או אורח החיים לא יהיו מנוגדים לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית?
תוכן עניינים
מבוא
קביעת הנורמה הכללית של חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים
חקיקת החוק
החוק כנקודת איזון חדשה בדילמה
השיקולים לכאן ולכאן: דילמת חינוכם של ילדים בני קהילות לא ליברליות
אפליקציה של הנורמה על הבעיתיות של דת ומדינה בישראל : הזכות לשלוט בהכוונת חינוכם של הנוער
שלב האיזון בין הנורמה לדילמה
האיזון: חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים: דין מצוי מול רצוי
פסיקה בנוגע לאיזון בין זכותם של ההורים להכווין את חינוך ילדיהם לבין האינטרס של המדינה בחינוך
השינוי שיצר החוק
״חינוך חרדי״
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח
חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים
שאלת היחס בין הדת למדינה בישראל היא בעלת מתח רב, מתח המביא לעתים קרובות לסכסוכים חריפים בזירה המדינית. מדינת ישראל, בהיותה מדינה יהודית ודמוקרטית מעצם קיומה, מתמודדת עם פערים עמוקים בין דת ומדינה, תוך ניסיון מתמיד למצוא פתרונות שיאפשרו הרמוניה בין הקטבים.
נחקק חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, הקובע כי בתי-ספר של העדה החרדית אשר יוכרו כמוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים יקבלו מימון מאת המדינה, גם ללא לימוד ״תוכנית הליבה״, ובלבד שתוכנית הלימודים או אורח החיים לא יהיו מנוגדים לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בחיבור זה אטען כי החוק מעניק אוטונומיה רחבה מדי לאוכלוסייה החרדית על חינוך ילדיהם, מבלי לספק מנגנוני הגנה לאינטרסים הציבוריים בחינוך, ובעיקר לאינטרס שהתלמידים יגדלו להיות אזרחים סובלניים ועצמאיים כלכלית. נוסף על כך, והסדר זה עלול לפגוע בזכותם של ילדים בני העדה החרדית לקבל חינוך שיאפשר להם לבחור בעתיד לעזוב את הקהילה. בתחילה אנתח את הדילמה המתעוררת במדינות ליברליות רבות ביחס לחינוכם של ילדים בני קבוצות מיעוט לא ליברליות. לאחר מכן אציג שתי גישות פרדיגמטיות להתמודדות עם הדילמה, ואראה כיצד כל גישה מאמצת איזון המאפשר לקבוצות מיעוט לחנך את ילדיהן על פי דרכן, תוך ייצור מנגנוני הגנה כמותיים ותוכניים המבטיחים את האינטרס הציבורי בחינוך. לטענתי, הוראות החוק אינן יוצרות מנגנוני הגנה כאלה, ולכן החוק אינו מהווה הסדר לגיטימי לחינוכם של ילדים בני קהילות מיעוט לא ליברליות. בשולי ה חיבור אתייחס לאפשרות להחיל את חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים על בתי ספר של המיעוט הערבי הפלסטיני.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-25 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
דן גבתון ״חינוך כדין: היבטים משפטיים ומשמעויות משפטיות״ לקראת מהפכה חינוכית ' 104
משה כהן אליה, "דמוקרטיה מתגוננת וחינוך לערכים דמוקרטיים בבתי ספר חרדיים", משפט וממשל יא(2) 367.
וורגן . מערכת החינוך במגזר החרדי — תמונת מצב. נייר רקע לדיון בוועדת
החינוך והתרבות של הכנסת. ירושלים: הכנסת, מרכז המחקר והמידע.
משה כהן-אליה "דמוקרטיה מתגוננת וחינוך לערכים דמוקרטיים בבתי-הספר החרדים" משפט וממשל כרך יא (2)
ברק מדינה ״׳חוקה כלכלית׳, הפרטה ומימון ציבורי: מתווה להגבלת חופש הפעולה בקביעת מדיניות כלכלית״ ספר זמיר על משפט ממשל וחברה 583 (יואב דותן ואריאל בנדור עורכים).
George Sher (Beyond Neutrality: Perfectionism and Politics 34-37
Adam Swift, How Not to be a Hypocrite: School Choice for the Morally Perplexed Parent 25 )
: Moshe Cohen Eliya, Is Conditional Funding a Less Drastic Means, 1 L. & Ethics
Hum. Rts. 354