הורדה מיידית מאות עבודות חינם מחיר הוגן מ-50 ש״ח
📞 ווצ'אפ - מסרון: 050-4334497  ·  letsmakesmart@gmail.com
💬 ווצ'אפ

סמינריון ראש הממשלה משה שרת, מפא"י, שר החוץ שרתוק, היחסים עם בן גוריון (עבודה אקדמית מספר 10255)

15 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 10255
לרכישה

 

תוכן 

מבוא. 3

מראשי הנהגת היישוב. 3

בהנהגת היישוב. 3

שר החוץ. 5

בראשות הממשלה. 6

שר חוץ בשנית ופרישתו 7

שנותיו האחרונות. 8

סיכום.. 10

הנצחתו 11

ביבליוגרפיה    15

 

 

שר החוץ הראשון של מדינת ישראל וכיהן כראש הממשלה השני של מדינת ישראל 1954–1955, בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון. מראשי הנהגת היישוב.

משה שרת נולד בסתיו 1894 בשם משה שרתוק בחרסון שבדרוםמערבהאימפריה הרוסית כיום באוקראינה ליעקב שרתוק ולפניה ממה לבית לב. הוא עלה עם משפחתו לארץ ישראל ב1906. בצעירותו, התגוררה משפחתובמשך שנתיים בין ערבים בכפר עין סיניא שמצפון לרמאללה וביפו, התנסות שתרמה להכרת האוכלוסייה הערבית בישראל ולידיעת השפה הערבית. מאוחר יותר הייתה משפחתו ממקימי העיר העברית הראשונה תל אביב. שרת היה בוגר המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה‏, ולמד פרק זמן בקונסרבטוריון שולמית. לאחר מכן נסע ללמוד משפטים באיסטנבול, שם למדו באותה תקופה דוד בן-גוריון ויצחק בן צבי.[1]

במלחמת העולם הראשונה הטיף שרת לקבלת נתינות עות'מאנית כדי למנוע גירוש יהודים מישראל, ואף התנדב לצבא הטורקי, ושירת בו כקצין זוטר.

אחרי מלחמת העולם הראשונה, הצטרף שרת למפלגת "אחדות העבודה". שימש מטעם המפלגה כמזכיר "ועד הצירים" של ההנהגה הציונית, ובמקביל למד כלכלהבלונדון. הוא היה מפעילי מפא"י מיום היווסדה ומעורכי עיתון "דבר".

ב1931 התמנה לסגנו של חיים ארלוזורוב, ולאחר רצח ארלוזורוב ב1933החליף אותו כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, שהייתה משרד החוץ של היישוב היהודי בארץישראל, וכיהן בו עד לקום המדינה ב1948. בתפקידו זה עסק במגעים בין התנועה הציונית לפקידי המנדט הבריטי ובניסיונות לזכות בתמיכת מדינות העולם בהקמת מדינה יהודית. שרת תמך בשיתוף פעולה עם שלטונות המנדט במקביל לחיזוק היישוב. במאורעות תרצ"ותרצ"ט יזם גיוס יהודים למשטרה הבריטית הנוטרות. [2]

בעת מלחמת העולם השנייה פעל שרת להתגייסות אנשי היישוב לצבא הבריטי, והיה ממובילי המאבק להקמת הבריגדה. בשנת 1941, בעת ההכנות לפלישה הבריטית לסוריה ולבנון נענה לבקשה שהביא בפניו איש המודיעין הבריטי ג'וליאן אמרי לשתף את אנשי הפלמ"ח במבצע.[3]

כחבר ב"ועדת הביטחון", הגוף המפקח על ארגון "ההגנה", תמך לאחר המלחמה במאבק מוגבל נגד הבריטים. בעקבות השבת השחורה ב1946נעצר במחנה לטרון לזמן מה יחד עם מנהיגי היישוב, ושם קרא להפוגה במאבק. הוא ייצג את עמדת הנהגת היישוב בוועדות החקירה השונותלענייני ארץ ישראל, כולל בוועדת אונסקופ, ופעל רבות באו"ם לאישורתוכנית החלוקה, שהתקבלה לבסוף בכ"ט בנובמבר 1947.

ב8 במאי 1948 הוא נפגש בניו יורק עם גנרל ג'ורג' מרשל שהיה מזכיר המדינה של ארצות הברית. מרשל יעץ לו לדחות את תאריך הכרזת המדינה ולקבל עד אז משטר נאמנות של האו"ם היות שהכרזת המדינה תעורר התנגדות הערבים ותסכן את קיומם של היהודים בארץ ישראל. שרת השיב כי הנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל הגיעה לשלב של הכרעה היסטורית וכי היא תיתן את הדין לפני ההיסטוריה אם לא תעשה את הצעד הנדרש ממנה ברגע זה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

יעקב שרת , מאבק מדיני: קובץ נאומים ומסמכים 2 כרכים / משה שרת; איסוף, תחקיר והערות: שפרה קולת; עורך: יעקב שרת,‫ תל אביב: העמותה למורשת משה שרת

לואיז פישר , משה שרת ראש הממשלה השני: מבחר תעודות מפרקי חייו  / ערכה וכתבה מבואות לואיז פישר, ירושלים: גנזך המדינה הסדרה להנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה,  לפרטים נוספים: אתר גנזך המדינה

מ' שרת, ימי לונדון: מכתבי משה שרת מימי הלימודים השנים  3 כרכים מערכת: תמר גדרון, יעקב שרת, רנה שרת, תל אביב: העמותה למורשת משה שרת

💬