עבודה אקדמית תסמונת ליקויי קשב ריכוז והיפראקטיביות : מחקר כמותני איפיון קוגניטיבי ואישיותי (עבודה אקדמית מספר 10380)
61 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 10380תוכן עניינים
נושא |
| |
מבוא |
| |
| תסמונת לקוי קשב ריכוז והיפראקטיביות |
|
| תורת האישיות של אייסנק |
|
| מדידה פונקציונאלית של דחייה |
|
סיכום, רציונאל והשערות המחקר | ||
שיטה | ||
תוצאות ודיון | ||
דיון כללי | ||
סיכום | ||
מקורות | ||
רשימת נספחים | ||
תקציר לועזי | ||
|
| |
תוכן עניינים של רשימת הנספחים
נספח 1 | הסימפטומים המופיעים לתיאור הקליני של התסמונת ב- DSM-IV-RT |
|
נספח 2 | תמונה קלינית של התסמונת על פי הגרסה העברית של מגדיר ה- ICD-X |
|
נספח 3 | סיכום תוצאות סקירת הליקויים האורגניים של התסמונת בלוח 5 |
|
נספח 4 | שאלון המחקר הכולל את שאלון האישיות של אייסנק ושאלון הנתונים הכללי |
|
נספח 5 | מפתח התשובות לגירסה העברית של ה-EPQ-100 |
|
נספח 6 | המכתב המקדים שנשלח לסטודנטים שהשתתפו במחקר |
|
נספח 7 | סולם המדידה הניסויית כפי שהונח בזמן המדידה הניסויית |
|
נספח 8 | רישום נתונים, והמטריצה בת שמונה האפשריות |
|
ריכוז הלוחות בגוף העבודה
לוח 1 | סטטיסטיקה תיאורית של נתוני הרקע של משתתפי המחקר |
|
לוח 2 | סיכום מבחני שונות למדגמים בלתי תלויים של ממדי האישיות וסולם השקר להשוואת שתי הקבוצות במונחי תורתו של אייסנק |
|
לוח 3 | סיכום מבחני שונות למדגמים בלתי תלויים של ממדי האישיות של קבוצת המחקר להשוואת התוצאות על פי תקופת אבחון |
|
לוח 4 | ריכוז מבחני מתאם לפי פירסון בין ממדי האישיות ובין ממוצע הדחייה (Rp) |
|
לוח 5 | סיכום תוצאות סקירת הליקויים האורגניים של התסמונת |
|
ריכוז התרשימים בגוף העבודה
תרשים 1 | התפלגות ארבעת הטיפוסים של הלוקים בתסמונת על פי - Goldstien, 1999 |
|
תרשים 2 | תיאור שילוב ממדי האקסטרוברטיות והנוירוטיזם על פי אייסנק |
|
תרשים 3 | הקשר בין ממד האקסטרוברטיות וממד הנוירוטיזם על פי אדד | 14 |
תרשים 4 | התפלגות ממוצע (נקודה בתוך התרשים) וסטיית התקן (קווים אנכיים על גבי הנקודות) של המשקל היחסי של שלושת היסודות על פי קבוצת המחקר והביקורת | 22 |
תרשים 5 | התפלגות ממוצע (נקודה בתוך התרשים) וסטיית התקן (קווים אנכיים על גבי הנקודות) של המשקל היחסי של שלושת היסודות בקבוצת המחקר על פי שימוש בריטלין |
|
תרשים 6 | התפלגות ממוצע (נקודה בתוך התרשים) וסטיית התקן (קווים אנכיים על גבי הנקודות) של המשקל היחסי של שלושת היסודות בקבוצת המחקר על פי תקופת האבחון בחייהם |
|
תסמונת ליקוי קשב ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder = ADHD) מסווגת כהפרעת ילדות והתבגרות הנוגעת לכ-5% מכלל האוכלוסייה ובשכיחות גבוהה יותר בקרב בנים. התסמונת מוגדרת כליקוי התפתחותי בשליטה עצמית הפוגע בטווח הקשב. התסמונת מקורה בליקוי נוירולוגי במערכת העצבים המרכזית והפריפריאלית. תסמונת אשר באה לידי ביטוי בקושי בשליטה עצמית ובוויסות רגשות, היפראקטיביות, אימפולסיביות, ליקוי ביכולת התכנון, קושי בלימוד ושימור כללי התנהגות מקובלים ודימוי עצמי נמוך. הדימוי העצמי הנמוך מוביל לתפיסה עצמית נמוכה ותחושת דחייה, האמורות להשתקף במה שמכונה בהקשר הנוכחי 'סכימת דחייה'. לצורך הפקת נתונים על סכימת דחייה הורכב שאלון ניסויי שנבנה על פי מתודת המדידה הפונקציונלית. השאלון בנוי על פי מסגרת תכנונית תלת-גורמית ודו-דרגתית (סך הכל 8 צירופים שונים:
2 * 2 * 2 = 8 ): היפראקטיביות (HA), אימפולסיביות (IMP) ותכנון וסדר (PL). הסכימה תייצג תפיסה קוגניטיבית של דחייה חברתית באישיות הפרט.
שלושה ממדים מרכיבים את תורת האישיות של אייסנק המייצגים את הפרופיל הפסיכו-ביולוגי של האישיות: אקסטרוברטיות – הממד הביולוגי המבחין בין יכולת הלמידה של פרטים שונים. ממד הנוירוטיסיזם – ממד המייצג את השפעת הסביבה על האישיות וממד הפסיכוטיסיזם – ממד המייצג סטייה ויכולת לפתח קשרי אובייקט.
במחקר השתתפו 20 סטודנטים הלוקים ב-ADHD ו-20 סטודנטים משתתפי ביקורת ללא עדות ללקות למידה.
בהתאם להשערה הראשונה נמצא פרופיל דחייה אופייני ללוקים בתסמונת לקות קשב ריכוז והיפראקטיביות, אשר מהווה אינטגרל של היסודות: תנועתיות יתר, אימפולסיביות וסדר ותכנון. כמו-כן, נמצא כי המשקל היחסי אשר מעניקים משתתפי קבוצת המחקר לשלושת היסודות שונה מהמשקל היחסי אשר העניקו משתתפים נורמטיביים לשלושת היסודות. כן נמצא, כי למשתנה 'שימוש בריטלין' השפעה על תחושת הדחייה החברתית ועל המשקל היחסי המוקנה ליסודות בהם התרופה מטפל. בהתאם להשערה השניה נמצא כי הלוקים ב-ADHD הינם בעלי מאפייני אישיות ייחודיים המתבטאים בנטייה לאקסטרוברטיות ולחוסר יציבות בממדי הנוירוטיסיזם והפסיכוטיסיזם. בהתאם להשערה השלישית , על פי הנוסחה של אדד לניבוי עבריינות, נמצא כי הלוקים בתסמונת הם בעלי פוטנציאל טבעי גבוה יותר לביצוע עבירות. כן נמצא, כי ככל שהפרט מאובחן מאוחר יותר, כך מידת הנוירוטיסיזם שלו גבוהה יותר. בהתאם להשערה הרביעית נמצא כי ככל שהפרט חש דחוי יותר, כך מידת הנוירוטיסיזם שלו הייתה גבוהה יותר.
תוצאות המחקר מהוות חידוש בשתי מישורים – במישור התיאורטי ובמישור היישומי. במישור התיאורטי, נבנתה סכימת דחייה, כפי שמכונה להלן-'פסיכודינמיקה יומיומית של דחייה', המהווה יישום ראשון למתודת המדידה הפונקציונלית, בתחום שאינו שיפוט מוסרי. במישור היישומי, מהווה החיבור חידוש בשני תחומים. ראשית, חיבור זה מציג את השפעתו החיובית של הריטלין במישור ההתנהגותי ובתחושת הדחייה/מקובלות שחשים הלוקים בתסמונת. שנית, תוצאות המחקר מדגישות את הדומיננטיות של ההיבט הסביבתי של התסמונת, בכך מפחיתות מהדטרמיניזם של הבסיס הנוירולוגי של התסמונת, כמדד לניבוי התנהגות סוטה/נורמטיבית של הלוקים בה.
המחקר הנוכחי מצביע על תרומת התיאוריה הפונקציונלית של קוגניציה והמתודה הנגזרת ממנה, בהקשר האמור של סכימת הדחייה. המחקר הנוכחי הפיק תמונה פונקציונלית של ממזג שלושת היסודות – היפראקטיביות, אימפולסיביות ותיכנון וסדר, לסכימת דחייה בעיני הלוקים בתסמונת. לצורך ביצוע המחקר נבנתה סכימת דחייה המבוססת על תיאוריית מיזוג המיידע, יישום ראשון מסוגו בתחום שאינו שיפוט מוסרי. כמו-כן, סכימת הדחייה מבוססת על מיזוג מיידע אודות תכונות ולא אירועים. ממצאי המחקר יוצרים הלימה חדשה בין גורמי הסביבה להימצאות התסמונת; הלימה שזכתה לאישוש למשנה תוקף בתוצאות ה-EPQ, בו נמצא משקל גבוה למרכיב הסביבתי. כמו-כן, במחקר הנוכחי קיימים ממצאים המעידים על יעילות הטיפול ברילטין במישור שטרם נבחן מחקרית.
ממצאי המחקר מהווים בשורה ללוקים בתסמונת ולבני משפחותיהם-השמת דגש על הדומיננטיות של גורמי הסביבה (תוך התייחסות לדחייה חברתית ולתקופת איבחון), מאפשרת להפחית בדטרמיניזם הקיים בבסיס הביולוגי של התסמונת והשלכותיו על האישיות.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
|
גרין, כ. וצ'י, ק.. להבין ולטפל ב- ADHD . נתניה: שמעוני. |
דרייקורס, ר.. יסודות הפסיכולוגיה האדלריאנית. תל אביב: המכון ע"ש אלפרד אדלר. |
דרעין, ע. נוירופסיכולוגיה והילד החריג. חיפה: אוניברסיטת חיפה. |
|
Adler, F., Mueller, G.O., & William, L. Criminology. Boston: McGraw-Hill. |
American Psychiatric Association. Diagnostic and statistcal manual of mental disorder. |