עבודה אקדמית הגישה הביהביוריסטית,משולש הכוחות של מילס,הגישה הנורמטיבית,הגישה התוספתית (עבודה אקדמית מספר 10913)
17 עמודים
עבודה אקדמית מספר 10913שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי ?
תוכן עניינים
ראש פרק / עמוד מס'
שאלת המחקר. 3
הגישה הביהביוריסטית. 3
רקע היסטורי 3
מושג ההתניה. 4
הביהביוריזם בטיפול הפסיכולוגי 5
יישום התאוריה בימינו 5
גישה המנוגדת לגישה הביהביוריסטית. 6
הגישה הנורמטיבית. 7
הגישה התוספתית. 8
משולש הכוחות של מילס 13
ביבליוגרפיה. 17
הגישה הביהביוריסטית
הגישה הביהביוריסטית או הגישה ההתנהגותית היא תאוריית למידה מרכזית בפסיכולוגיה, הקוראת להתמקדות בחקר ההתנהגות הגלויה של האורגניזם, ובדרך לעצבה. מקור השם "ביהביוריזם" הוא מהמילה behavior שפירושה התנהגות.
חוקרי הגישה הביהביוריסטית עסקו בחקר התנהגות בעלי חיים, ולא היססו להקיש מהתנהגותם להתנהגות בני אדם, תוך התעלמות מכוונת מכל למידה שאינה מתבטאת במעשים. לפי הביהביוריזם, המודע אינו מושג מוגדר ואינו ברשימוש.[1]
באמצע המאה ה20 היה הביהביוריזם הזרם המשפיע ביותר בפסיכולוגיה, אולם מאז ירד כוחו. גישות רבות בפסיכולוגיה מתנגדות לגישה ההתנהגותית: הגישה הפסיכואנליטית, הגישה הקוגניטיבית קוהלר, טולמן, הגישה החברתית בנדורה ועוד.
הגישה הנורמטיבית
גישה זו מתעלמת מחוקי כלכלה.
בגישה זו פועלים על פי נורמות צרכים, השקפת עולם אישית, תפיסות עולם, ערכים, תרבות ודת.
בגישה זו אין חשיבה מדעית. [1]
פעולה רק על פי גישה זו יכולה לפגוע במשק תפוקה תפחת, טיבו מוצרים ואיכות רמת הרווחה ירדו, התושבים יהיו ממורמרים.
הגישה התוספתית
המדיניות הציבורית הנקבעת מבטאת את ההמשך להשקעות העבר. כלומר כל תהליך וחקיקה יחידים הם שינויים קלים וחלקים, שלאורך זמן אמורים להוביל ולהיות חלק משינוי גדול. המודל הוא מודל מעשי הבוחן את המציאות הלכה למעשה, כשמה שחשוב בו הוא ה"הסכמה" על המדיניות, ולא הרציונל או מיטב. העולם הפוליטי מורכב ולכן צריך להגיע למסקנה שמבוססת על פשרה ומשא ומתן שניתן לכנותו "רציונליות פוליטית", אך לא רציונליות טהורה. יוצרים מדיניות על סמך הקיים, תוך שינוי ושיפור קל.
משולש הכוחות של מילס
צ' רייט מילס היה סוציולוג אמריקאי, שפעילותו ההגותית הייתה בעלת השפעה רבה, גם אם קצרה באופן טרגי. הוא פרסם מספר ספרים בנושאים מגוונים, בין השאר על המהפכה בקובה ועל מרקסיזם, אך ספרו הבולט והמשפיע ביותר הוא "אליטת העוצמה" (the power elite, בעברית תורגם כ"עלית השלטת"), שהתזה המרכזית בו היא שליטתה של קבוצה מצומצמת ובלתי-נבחרת בארצות הברית.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-15 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
LeClaire, J. and Rushin, J.P. Behavioral Analytics For Dummies. Wiley
Baum, W.M. Understanding behaviorism: Behavior, Culture and Evolution. Blackwell.