עבודה אקדמית תפיסת הגוף, ייצוג הגוף, ניתוח פרסומות ישראליות לאורך השנים (עבודה אקדמית מספר 11016)
25 עמודים
עבודה אקדמית מספר 11016שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי ייצוג הגוף בניתוח פרסומות ישראליות לאורך השנים?
תוכן עניינים
תקציר:. 3
הגוף במרכז התרבות המודרניסטית. 3
פרסומות וכרוניקות בעיתונות הישראלית בשנות החמישים – כוחה של ההנגדה. 4
"גזענות בישראל" או "גזענות ישראלית"? הדומה והשונה למקרה האירופי והצפון אמריקני 13
המבט המודרניסטי – מבט הגמוני? 16
סיכום. 19
מקורות. 20
החיבור עוסק בבדיקת המבט (The Gaze ) על עולם הדימויים בעיתונות הישראלית בשנות החמישים. החיבור עומד על מערכת עולם הדימויים של המפרסמים והקוראים את הפרסומות בעיתונות הישראלית ולעמתה עם הכרוניקות העיתונאיות הנמצאות לצדה.החיבור מראה כי הפרסומות היו כולם בסימן "קוד הלובן" האירופאי האשכנזי המדגישים את ההגמוניה המערבית שעולם הדימויים הישראלי היה אחד ממרכיביו. לעומת זאת,הכרוניקות העיתונאיות לצד הפרסומות עסקו בחלקם במעשי עבריינות ואלימות בה "כיכבו" דמויות מעולי אסיה-אפריקה. החיבור מצביע על משמעות המבט של קוראי העיתונות ודרכו מנסה להגיע למסקנות אודות אפליית והגזעת עולי אסיה אפריקה בישראל תוך השוואה למקרים דומים באירופה של תחילת המאה העשרים.
הגוף עמד במרכז התרבות המודרניסטית במחצית הראשונה של המאה העשרים. הגוף "הבריא", ומנגד הגוף "האחר", "החולה", מילאו תפקיד מכריע בקודים ובפרקטיקה התרבותיים והמודרניסטיים וקבעו את יחסם לשונה ולאחר מן התרבות האירופית, "הלבנה" ו"הבריאה". עבור בני התקופה וחוקרי המודרניזם כיום, זיהוי "הבריא" וסימון "החולה" והרחקתו היו בין התנאים ליצירת חברה בריאה פיזית ונפשית.
לנוכח זאת אני מבקש להציג אספקט אחד מתוך רבים הרלוונטי לאסטרטגיית ההרחקה/הכלה בהיסטוריה הישראלית. אני מבקש לבדוק כיצד נוכח-נפקד "האחר", ובעיקר עולים חדשים מארצות אסיה-אפריקה, בעיתונות היומית הישראלית בעיקר במדורי הפרסומות והכרוניקות היום-יומיות, וכיצד הביטו באותן פרסומות קוראי העיתונים. אעשה זאת בשתי דרכים: ראשית אציג כמה מקרי בוחן של פרסומות למוצרי צריכה ולצִדם כרוניקות יום-יומיות העוסקות באורח החיים ובדפוסי ההתנהגות של יהודים מארצות אסיה-אפריקה. לאחר מכן אנסה להעלות השערות בדבר "המבט", קרי, בדבר הדרך שבה קוראי העיתון הביטו על אותן תמונות וידיעות והאופן שבו פירשו אותן.
מן החיבור עולות כמה מסקנות ראשוניות, שייתכן שדורשות הרחבה והעמקה. אני מבקש לטעון שאופן הצגת הפרסומות והכרוניקות העיתונאיות על אודות עולי ארצות אסיה-אפריקה, המבט עליהן ופירושו וההקשר הישראלי-יהודי של שנות החמישים – יכולים אולי להוביל למסקנה בדבר ייחודה של אסטרטגיית האפליה, ההרחקה וההגזעה הישראליות באותה תקופה, לעומת זו שהייתה נהוגה באירופה ובצפון אמריקה במחצית הראשונה של המאה העשרים ולפניה.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
דני גוטוויין, "'החלוציות הבורגנית': תרבות פופולרית והאתוס של 'מעמד הביניים הממסדי'
Armstrong, Modernism, Technology and the Body. A Cultural Study, Cambridge , 2