עבודה אקדמית המחתרת היהודית, תנועות חברתיות, מחאה אלימה, מחתרת מתנחלים, התנקשות בראשי ערים פלשתיניות (עבודה אקדמית מספר 1103)
39 עמודים
עבודה אקדמית מספר 1103
תוכן עניינים
מבוא. 2
שאלת המחקר. 3
מחאה. 4
פלורליזם.. 4
קיפוח ואלימות פוליטית בישראל. 6
פונדמנטליזם יהודי 9
ארגוני ימין בישראל. 11
ימין קיצוני בישראל. 12
שורשים והיסטוריה של הימין הקיצוני 12
מאפייני האוכלוסיות המרכיבות את הימין הקיצוני 12
תנועת הימין הקיצונית הדתית ויעדיה. 13
אישים ומפלגות בימין הקיצוני בציבור הכללי 13
ארגוני הימין והסכסוך הישראלי-פלסטיני 13
התנגדות להסכם.. 14
דרכי פעולה של תנועת הימין הקיצונית. 15
ביקורת על תנועות הימין הקיצוניות. 15
תנועת המחתרת היהודית. 17
רקע כללי 17
רקע פוליטי 19
המניעים להתארגנות קבוצת המחתרת. 20
התגבשות ותיאור מבנה המחתרת. 21
הפעילות המחתרתית. 23
המימד הביטחוני 23
המימד הפוליטי 25
המימד הדתי משיחי 26
חוץ פרלמנטריזם, אי לגליזם והמעבר לויג'ילנטיות ולטרור. 27
הגדרת טרור. 28
סיווג פעילות המחתרת היהודית. 30
הפעילות המחאתית לאחר עידן "המחתרת". 33
סיכום.. 35
ביבליוגרפיה. 36
סמינריון תנועות חברתיות ומחאה צבאית בחברה הישראלית-תנועת המחתרת היהודית בשנות השמונים.
טרם עלייתה של "המחתרת" היו מעשי ויג'ילנטיות מקומיים (מעשי אלימות חד פעמיים) אשר לא הדליקו אצל המשטרה והצבא או בקרב הדרגים המדיניים את נורת האזהרה לגבי הפוטנציאל להקמתה של מחתרת יהודית שעשויה לבחור בדרך של טרור להשגת מטרותיה.
בתנועת "המחתרת" היו עשרים ושבעה חברים, ומטרותיה העיקריות היו: המטרה הביטחונית – החזרת תחושת הביטחון לתושבים היהודים שבשטחים, על בסיס הטענה כי לא נעשות מספיק פעולות על ידי הממשלה על מנת להפסיק את מעשי האלימות מצד הערבים; המניע הפוליטי – להביא לידי ביטול את הנסיגה הישראלית מסיני כפי שנקבע בהסכמי קמפ-דייויד; והמניע הדתי – משיחי – מניע זה היה בסיסה של אידיאולוגיית המחתרת – על פי תנועת המחתרת שורש קלקוליו של העם היהודי כולו נעוץ בצורך להסיר את המסגד שעל הר הבית. אקט זה של הריסת המסגד נתפש כפעולה היחידה שתעקור מן השורש את מקור חיותם ויניקתם של הערבים, ותיחשף הדרך שם ישראל לגאולה.
בין פעילותיה הרבות של תנועת "המחתרת היהודית" היו פעולות תכנון והכנה, פגישות לצורך קביעת דרכה האידיאולוגית של הקבוצה ומפגשים טקטיים לתורך הכנה ותכנון הפיגועים עצמם.
בין פעולות הטרור של המחתרת נכללים רצח שלושה סטודנטים שלמדו במכללה האסלאמית בחברון, פגיעה בראשי ערים ערביים, ניסיון למלכד אוטובוסים ערביים בתחום מזרח ירושלים ותכנון החרבת המסגד שעל הר- הבית. שני הפיגועים האחרונים סוכלו עם חשיפת התנועה.
בעקבות חשיפת תנועת "המחתרת" תמו ימי פעילותה, ונראה כי לא קמה תנועה שפעילותה דומה לזו של המחתרת עד היום.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
דהאן, יוסי. "תיאוריות של צדק חברתי" תל-אביב: משרד הביטחון
Sprinzak, E. "Brother Against Brother. Violence and Extremism in Israeli Politics From Altalena to The Rabin Assassination", New York: The Free Press.
Walker, R. "Social Security and Welfare", Maidenhead: Open University Press