עבודה על מזונות אלמנה, זכאות אישה למזונות לאחר מות הבעל, דין אישי מוסלמי מול יהודי, שריעה מול הלכה יהודית, משפט עברי, דיני משפחה, מזונות אלמנה מוסלמית, הלכת 919/15 (עבודה אקדמית מספר 11266)
41 עמודים
עבודה אקדמית מספר 11266
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי סוגיית זכאותה של אישה למזונות לאחר מות הבעל - השריע'ה מול ההלכה היהודית?
תוכן עניינים
מזונות אישה אלמנה ההלכה היהודית ומשפט ישראלי
מזונות אלמנה בדין הדתי יהודי (משפט עברי)
מחלוקת פוסקים באשר לרמת החיים של האלמנה.
מתי פוקעת הזכות למזונות אלמנה?.
מזונות אלמנה לפי השריעה – ההלכה המוסלמית.
אישה אלמנה שהיתה נשואה בהתאם לדין השרעי
מזונות אישה מוסלמית לאור הלכת 919/15.
אלמנה ומזונות ילדים לפי החוק השרעי
ניתוק המזונות מדיני המעמד האישי :השפעת כושר ההשתכרות של האישה על גובה מזונותיה
חפיפת סמכויות בין בית משפט מחוזי לבית דין רבני - מזונות אישה.
האם ניתן לשנות פסק דין שניתן בנוגע לדמי מזונות?.
מזונות אלמנה במעמד ידועה בציבור
פסק דין בג"צ פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי ת"א.
עבודה זו עוסקת במזונות אישה וביתר ספיציפיות : סוגיית זכאותה של אישה למזונות לאחר מות הבעל- השריע'ה מול ההלכה היהודית.
שוויון בין המינים הוא עקרון יסוד בשיטת המשפט הישראלי[1], ואכן, בתיקון לחוק שיווי זכויות האישה הוסף סעיף מטרה, וזו לשונו: "חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האשה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה להקמת מדינת ישראל"[2].
השופט אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון, עמד על מרכזיות המשפחה בסדר החברתי בישראל ואמר כי "המשפחה הינה יחידה חוקתית", כלשונו: "...לפרט זכות חוקתית להקים יחידה משפחתית, לקיים אותה, ולמנוע פגיעה בה. זהו חלק מכבוד האדם של כל פרט. זהו חלק מחירותו של כל פרט. זהו חלק מפרטיותו של כל פרט. כל אלה זוכים בישראל להכרה חוקתית... אכן, תא המשפחה מוכר חוקתית. לבני הזוג זכות חוקתית להשתייך לתא זה. קיומו מהווה ערך חוקתי שהמדינה מגינה עליו ונמנעת מלפגוע בו. הכרה זו תואמת את ערכיה של מדינת ישראל הן כמדינה היהודית והן כמדינה דמוקרטית"[3]. השופט ברק הוסיף כי למרכזיות המשפחה כאמור השלכות שונות, ובכללן: "בתוך התא המשפחתי, יש לקיים את עקרון השוויון, שוויון בזכויות וחובות".
בעניין של מזונות ילדים[4], מקור חיובו של אב[5] במזונות ילדיו עד גיל חמש-עשרה נובע מן הדין האישי-דתי. מגיל חמש-עשרה ואילך, מקור חיובו של האב נובע מדין צדקה. הוראות החוק חלות רק על אנשים שאין להם חיוב מזונות בדין האישי, או שאין להם דין אישי, ואף חיוב מכוח דין צדקה שבהלכה הוא בגדר חיוב על פי הדין האישי. על האם, בניגוד לאב, לא מוטלת מטעם דיני מזונות כל חובה לזון את ילדיה. אולם, לענין חובת הצדקה לילדים, דין האב[6] והאם שווים.
חיוב הורים בנטל פרנסת ילדיהם בישראל נעשה על פי רוב על פי כללי הדת בהתאם להשתייכות הדתית של ההורה. מכוח ההלכה היהודית כל נטל הפרנסה מוטל על האב, ללא כל תלות בהכנסתו.
בעבודה זו אבדוק את נושא מזונות אישה אלמנה, אערוך השוואה : סוגיית זכאותה של אישה למזונות לאחר מות הבעל- השריע'ה מול ההלכה היהודית.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
סאמרלי א'. חוק יחסי ממון בין בני-זוג - דין, הלכה ומעשה. אוצר המשפט (2020)
א' ברק "הגישור בסכסוכי משפחה – גשר בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הדתי?" דיני המשפחה בעידן בית המשפט למשפחה (בעריכת השופט י' גייפמן, חלק ג) 1149.
י' צ' גילת "והילד מה הוא אומר? - המודלים המסורתיים של "טובת הילד" בהליכי השיפוט האזרחיים והרבניים והצורך בהעצמת קולו של הילד בהם" עיונים ובירורים במצות כיבוד אב ואם 331 -321( אלון שבות: צומת)