עבודה אקדמית סופיזם קולוניאליזם, השפעה צרפתית, פילוסופיה סופית ולאומיות, איסלם מתון, מרוקו, לאומיות מזרח התיכון, מזרחנות (עבודה אקדמית מספר 11310)
27 עמודים
עבודה אקדמית מספר 11310
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי לאומיות במרוקו תחת הקולוניאליזם הצרפתי הפטרנליסטי כלפי הסופים במרוקו והאם הסופים שאפו ללאומיות ערבית מנגד?
תוכן עניינים
מבוא.
הספר של אבו נאסר על אחוות הסופיות.
קולוניאליזם.
סופיזם כחסר לאום וגבולות.
לאומיות בהקשר לסופיזם.
הקולוניאליזם הצרפתי והתגבשות לאומיות מרוקאית.
סיכום.
ביבליוגרפיה.
עבודה זו תנסה לענות על השאלה: כיצד בא לידי ביטוי הקולוניאליזם הצרפתי הפטרנליסטי כלפי הסופים במרוקו והאם הסופים שאפו ללאומיות ערבית מנגד?
הקולוניאליזם הצרפתי היה פטרנליסטי וניסה לתרבת את האוכלוסיה המרוקאית. הכובש הצרפתי-נוצרי-מערבי הביט בהתנשאות על מיני מנהגים "פרימיטיביים" שהיו לסופים וראה בכך אמונות תפלות.
כיום הסופיזם נחשב כזרם חיובי מתון ורוחני באיסלם. ההזדהות הלאומית של הסופיסטים עמומה. רובם לא רואים עצמם לאומנים. הסופיזם הוא זרם כללי ולא לאומי. הסוּפיות היא זרם מיסטי באסלאם, השם את הדגש על האהבה והכוונה שבעשייה, יותר מאשר על ההלכה עצמה. בעוד ששאר הזרמים באסלאם סבורים כי הנביא מוחמד מת ומורשתו חקוקה בסלע ולא ניתן לשנות בה דבר, הסופים סבורים כי הנביא מוחמד מוסיף לדבר אל מאמיניו באמצעות מורי ההלכה הקדושים, המחוברים בשרשרת מיסטית אל מוחמד והם אלה שקובעים בנוגע לכל דבר. הם שאפו להתאחד עם האל "איתאיחאד" תוך ביטול המהות העצמית שלהם. חיו כסגפנים, חיו בעוני מתוך בחירה ומנעו מעצמם שינה, מזון ונוחות פיזית. בראשית דרכם נקראו אנשים אלה "זוהוד". תנועות דתיות בנות ימי הביניים הדגישו במידה רבה את המיסטיקה, כמו היהדות בספרד והסופיזם באסלאם. המונותאיזם לבש צורה מוחלטת בכריסטולוגיה הנוצרית, ובתווחיד באסלאם. רעיונות מונותאיסטים הינדואיסטים של ברהמן, גם כן גיבשו את צורתם הקלאסית לאחר פרשנותו של שנקרה.
הקולוניאליזם האירופאי במהלך המאות ה-14 עד 19 לספירה, הביא להתפשטות הנצרות לאפריקה הסהרנית, לאמריקות, לאוסטרליה, ולפיליפינים. המצאת מכבש הדפוס במאה ה-15 שיחקה תפקיד משמעותי, בהתפשטות המהירה של הרפורמציה הפרוטסטנטית, תחת מנהיגים כמרטין לותר וג'ון קלווין. מלחמות הדת המשיכו, והגיעו לשיאן במלחמת 30 השנים, אשר הרסה את התרבות האירופית בשנים 1618-1648. במאה ה-18 החל תהליך חילון באירופה, וצבר תאוצה לאחר המהפיכה הצרפתית.
על מנת להבין הם לסופים היו שאיפות לאומיות במרוקו העבודה תתחקה אחר מושג הלאומיות בכלל. בספר לאומים ולאומיות ארנסט גלנר מנסה להתחקות אחר המקורות להיווצרותה של הלאומיות המודרנית. הגדרתו הבסיסית של גלנר בפתחו של לאומים ולאומיות היא הגדרה כפולה המורכבת ממרכיב אובייקטיבי של לאומיות ומרכיב סובייקטיבי. לטענתו של גלנר שני אנשים הם בני אותו לאום אם הם חולקים את אותה תרבות המתבטאת במערכות של סימנים, אסוציאציות ודרכי התנהגות ותקשורת. לצד הגדרה אובייקטיבית זו של לאומים ולאומיות גלנר מציע גם מרכיב סובייקטיבי לפיו שני אנשים הם בני אותו לאום במידה והם מכירים ורואים עצמם כשייכים אליו.
בכך גלנר ממשיך את "קהילות מדומיינות" של בנדיקט אנדרסון. המרכיב האובייקטיבי והסובייקטיבי משתלבים בהגדרת הלאומיות המודרנית לפי גלנר. התקופה המודרנית מוטטה מסגרות חברתיות מסורתיות והביאה למוביליות חברתית גדולה יותר והובילה לצורך ביצירת קודים חברתיים ותרבותיים אחידים שתחתם יוכל העולם לתפקד בחברת ההמונים שלפתע נעשו קרובים הרבה יותר אחד לשני בהשוואה לחברה האגררית המסורתית. דווקא הסופים היו יחידנים וניסו לשבור המסורות של יצירת קודים חברתיים ותרבותיים ולכן העבודה תבחן האם לפי קריטריון זה אכן שאפו הסופים ללאומיות כלל-ערבית.
בעבור ארנסט גלנר נוכחותו של מנגנון ממלכתי היא הכרחית ליצירת לאומית, שכן הוא מתווך ומנהל את תהליך התהוותו הן של תודעה והן של פרקטיקות לאומיות. הגורם הממלכתי שהיה במרוקו הוא כמובן בית המלוכה המרוקני שאיתו לסופים היו יחסים מורכבים. שאלת המחקר היא ,איפוא, כיצד בא לידי ביטוי הקולוניאליזם הצרפתי הפטרנליסטי כלפי הסופים במרוקו והאם הסופים שאפו ללאומיות ערבית מנגד?
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
אבישר נ', ללמוד מהמזרח – מזרחיות, חינוך ותיקון עולם, הוצ' מופת , (2019)
מאיר חטינה ומוחמד אל־עטאונה (עורכים), מוסלמים במדינה: דת, פוליטיקה, חברה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018.
סבירי, שרה. הסופים: אנתולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
Abun-Nasr, Jamil M. Muslim communities of grace: the sufi brotherhoods in islamic religious life. New York: Columbia university.