עבודה אקדמית פוקו, מישל פוקו, תאוריות, כתבים (עבודה אקדמית מספר 1133)
18 עמודים
עבודה אקדמית מספר 1133
שאלת המחקר
מהם עיקרי רעיונותיו של הפילוסוף מישל פוקו על פי כתביו?
תוכן עניינים
השיח הציבורי מוכתב ע"י השליטים, אשר בידיהם יש את הכוח כאשר יש קשר ספציפי בין כוח וידע.
"תולדות השיגעון בעידן התבונה".
''לידתה של הקליניקה: ארכאולוגיה של המבט הרפואי''
שליטה של הריבון : הנורמליזציה של האוכלוסייה.
מישל פוקו נוכח לגלות את שיטות הטיפול הנוקשות והאכזריות בחולי הנפש, וזיהה את שבריריות התאוריות הפסיכיאטריות המגובשות על שיגעון. בהשפעתו של מורו לואי אלתוסר הצטרף פוקו בשנות החמישים למפלגה הקומוניסטית בצרפת, כמו מרבית האינטלקטואלים האמנים הצעירים, חש אכזבה כבדה מהפוליטיקה והתנהלותה, מהסדר החברתי אשר התגבש לאחר המלחמה. למרות שהחברות במפלגה הייתה לצו אופנה בתקופה הזו, פרש ממנה פוקו לאחר מספר שנים, עקב ביקורתו הקשה על המתרחש בברית המועצות תחת משטרו של יוזף סטלין. לאחר פרישתו ובעקבות עמדתו אשר גיבש, התמיד פוקו בביקורות על האידאולוגיה הקומוניסטית והמרקסיזם[2].
החברה הינה בעלת נטייה לשמר ולטפח את השיח הזה לטובתם של אנשי הכוח, ובכך בעצם לשמר סיטואציות קונפליקטואליות.
הוועדה לגישור רב תרבותי לאומי קיבלה על עצמה לבדוק מה המידה בה אנחנו כאזרחים בחברה מרובת תרבויות משתפים פעולה עם מרכז הכוח ומשמרים בכך את הקונפליקט, ובאיזו מידה יש לחברה השפעה ויכולת לחולל תמורות בשיח הציבורי ובאופן כזה כך ליצור שינוי מציאות מהותי.
פוקו עסק בהוראת פסיכולוגיה באוניברסיטת ליל. פרסם פוקו את ספרו הראשון אשר נקרא '''מחלת נפש ואישיות'. חלקו העיקרי של ספר זה עוסק בניתוח מעמיק של היבטי מדע הפסיכיאטריה אשר טמונים במחקרו של פבלוב, חוקר הפיזיולוגיה הרוסי הנודע. ספר זה בהמשך דרכו זכה להתכחשות מצדו של פוקו בעקבות תהליכים שעבר בשנותיו המאוחרות יותר, בספרו הציג פוקו ניתוח מעמיק בגישה מטריאליסטית אקזיסטנציאלית כלפי מחלות הנפש אותן סיקר, במהלך המחקר בדק פוקו את השפעתה של הסביבה על נפש האדם. לאחר פרסומו של הספר הראשון אותו חיבר, שינה את תפיסתו וצורת ההסתכלות שלו על מחלות הנפש. פוקו ערך מספר ניסיונות לשכתוב הספר וכמה פעמים אף שקל להוציאו בגרסה מעודכנת, אומנם בסוף בחר שלא לפרסמו עוד בשנית, הוא פעל בכדי למנוע את תרגומו של הספר הראשון לאנגלית אך ללא הצלחה[3].
בהמשך עזב את צרפת למספר שנים בכדי לשמש כנספח תרבותה של צרפת באוניברסיטאות ובמוסדות להשכלה גבוהה במדינות השונות ברחבי אירופה.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
מילס, שרה. מישל פוקו (חקירת הסובייקט:שיגעון ושפיות). ת"א: רסלינג. עמודים 127-139.
מ' פוקו, הולדת הקליניקה: ארכאולוגיה של המבט הרפואי'', [universitaires de France 1963] תל אביב-יפו: רסלינג, תורגם מצרפתית ע"י נועם ברוך.
John Eric Thomas Eldridge "Getting the message: news, truth and power" ; Lasgow University Media Group Press