סמינריון סיקור פרשת ההטרדה המינית- השר חיים רמון לאור מין העיתונאי/ת המסקר (עבודה אקדמית מספר 1148)
49 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 1148שאלת מחקר:
כיצד בא לידי ביטוי סיקור פרשת ההטרדה המינית של השר חיים רמון לאור מין העיתונאי/ת המסקר?
ראשי פרקים
- מבוא:
הרקע הסוציולוגי
מלחמת המינים מקדמא דנא
המהפיכה הפמיניסטית
פרופ' קת'רין מקינון והפמיניזם האקטיבי בארה"ב
- שאלת המחקר
- השערות המחקר
- מתודולוגיה
איכותנית ולא כמותית
עקרונות המחקר האיכותני
מדוע בחרנו בסוג זה למחקרנו
סקירת ספרות
- ספרות מרכזית
- מהי הטרדה מינית?
- מה המלומדים המרכזיים מציעים להתמודדות עם התופעה?
- 4 המאמרים הראשיים בעבודה
- הטרדה מינית ביחסי מרות
- בצבא
- בעבודה
- במוסדות לימוד
- החוק והרקע לחקיקתו.
- הסיטואציה שהיה עד לחקיקת החוק
- מה תיקן החוק?
- מי היו יזמי החוק
- הלובי הפמיניסטי וד"ר אורית קמיר
- חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה
- החוק החדש
- מטרות החוק
- כבוד ה אדם וכבוד האשה לאור חוק יסוד כבוד ה אדם וחירותו
- ראיונות העומק
- גברים לעומת נשים ביחסם לנושא ההטרדה המינית
- מסקנות מראיונות העומק
- ניתוח איכותני
- סיכום ומסקנות
- עצות לבאות
פרשיות השחיתות המינית[1] של מי שכיהנו באותה תקופה כנשיא המדינה ושר המשפטים, משה קצב וחיים רמון. שחיתות מינית הבאה לידי ביטוי בניצול מיני שלנשים ע"י גברים בתפקידים בכירים מעולם לא תפסה את מרכז הבמה הישראלית הציבורית במידה כה משמעותית, לא העסיקה את רשויות אכיפת החוק באופן כה אינטנסיבי, לא עשתה כותרות ולא עוררה עניין כה רב, רגשות לוהטות וויכוחים סוערים. העניין הציבורי בפרשת רמון וקצב אינו מעיד על כך שבשנים רבו מעשי השחיתות והניצול המיניים בישראל, לעומת שנים קודמות, אלא דווקא שהרגישות הציבורית כלפיהם גברה ללא שיעור.
המפנה התודעתי ביחס הציבורי לפגיעות בנשים לקראת שנתה ה60 של המדינה מתרחש בד בבד עם השינוי החברתי והמשפטי שחל בחברה הישראלית בעשור שנותיו של החוק למניעת הטרדה מינית – עמ 4'.
המקרה האחד הקודם של שחיתות מינית שהסעיר את הציבור הישראלי וזעזע את אמות הסיפים היה פרשת יצחק מרדכי, אשר הואשם, בשנת , בסדרה של הטרדות מיניות, מעשים מגונים ותקיפות מיניות. פרשת מרדכי העלתה את החוק למניעת הטרדה מינית, שנכנס לתוקף פחות משנתיים קודם לכן, לתודעה הציבורית, עוררה דיון סוער והכתה עדים. היא הותירה חותם משמעותי בזיכרון הקולקטיבי. עם זאת, האישומים שהועלו במקביל נגד נשיא המדינה ושר המשפטים עוררו סערה תקשורתית עמוקה עוד יותר.
הניתוח הקלסי של סוגיית ההטרדה המינית עסק ביחסי עובד מעביד. במקרה דנן אנסה לנתח את חוק ההטרדה המינית (המכונה חדש אך כבר לא) ביחסי מטפל-מטופל, מפקד-פקוד, רופא-פציינט וכו'. העבודה הינה במדעי החברה תתור אחרי הההיבטים הסוציולוגיים העמוקים לתופעה וגם להיביטיה המשפטיים והכלכליים. אנסה לתאר הקונספציות השונות של ההטרדה המינית על פי מודלים מתחום הסוציולוגיה והכלכלה. כאשר כל דגם מסביר היבטים שונים של תופעה ה הטרדה המינית, אבל אין בכל מודל כשלעצמו מענה למכלול הפנים של התופעה. למשל ננתח הקונספציה של ההטרדה המינית עפ"י הדגם הארגוני[2] או לפי דגם הכח החברתי תרבותי[3]. נביא בהרחבה את דעותיה של א' קמיר וכמובן של
הקלסיציסטית ק' מקינון. לא ניתן להתייחס לתופעת ההטרדה המינית מבלי לנקוט עמדה בשאלה הפמיניסטית ועצם הבחירה במלומדות פמיניסטיות מלמדת על נטייתי שלי. בהמשך אעבור על מערכות יחסי המרות השונות ואתעכב על מקרי קיצון או מקרים שהתפרסמו בתקשורת כמו פרשת גלילי והשר רמון.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
אורית קמיר, פרק י"ב, "כבוד האדם: הטרדה מינית", בספרה פמיניזם, זכויות ומשפט, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, .
נויה רימלט, "על מין, מיניות וכבוד: החוק למניעת הטרדה מינית בראי התאוריה הפמיניסטית והמציאות המשפטית", משפטים לה 654-601.
שקדי, א' מילים המנסות לגעת. תל-אביב: רמות- אוניברסיטת תל אביב, 69-71.
מיכל שקד, איך הפסיד תא"ל ניר גלילי את קידומו? פלילים, 9, משפט, צבא וחברה.
DeSouza, E., and Fansler, A.G.. Contrapower sexual harassment: a survey of students and faculty members. Sex Roles, 48(11), 529-542.
Newman, M.A., Jackson, R.A., and Baker, D.D. Sexual harassment in the federal workplace. Public Administration Review. 63(4), 472-483.