סמינריון החינוך היהודי בתורכיה (עבודה אקדמית מספר 1156)
31 עמודים
עבודה אקדמית מספר 1156תוכן עניינים
החינוך היהודי בתורכיה. 1
הקדמה. 4
תורכיה – רקע. 4
היסטוריה של מערכת החינוך התורכית. 7
יהדות טורקיה – רקע. 10
המיעוט היהודי בתורכיה – החיים היהודיים לצד המוסלמים.. 13
הקהילה היהודית באיזמיר. 14
התכונות העיקריות של החינוך הדתי תורכי 19
הוראה של דתות שהן לא אסלאמיות. 21
התפתחות מערכות חינוך בתורכיה – תקופת כי"ח 1860 – 1925. 23
הרקע להקמת בית הספר כי"ח 1867-1937. 28
חינוך כללי בתורכיה. 28
הקהילה כיום.. 29
סיכום.. 31
ביבליוגרפיה. 32
בתוכנית הלימודים התורכית החינוך הדתי מכוונים רק אמונת ההוראה, פולחן ומוסר, ובכך היא מתעלמת ממימדים חברתיים ופוליטיים של האיסלאם. הסיבה לכך היא כי סכסוך הסוגיות כגון ההבנה של החילוניות התורכית. במדינה שבה החילוניות היא תכונה חיונית בחינוך, כמו במקרה של תורכיה, מדינה חילונית עשויה להעדיף את הוראת האידיאולוגיה והיבטי הטקס שלא להתערב במדיניות הממשלה החילונית, במקום ללמד האיסלאם כדרך חיים שלמה. לדוגמא, הוראה של האסלאם בבתי הספר לא נותנת שום אינדיקציה על הצורך בכיסוי ראש או איסור התעניינות במסורת האסלאמית[1].
למרות שמערכת החינוך הדתית התורכית מנסה להציג נקודת מבט לא דתית של האיסלאם, במציאות היא מציגה את הענף החנפי-מתורידי של האיסלאם האורתודוקסי שאליו הרוב הגדול של העם התורכי משתייכים. לפיכך, ספרי לימוד של תוכנית הלימודים כוללים היבטים[2] פלורליסטיים של המסורת האיסלאמית. מסיבה זו, תוכנית הלימודים אינה מספקת מקום להבנת העלאווי של האיסלאם. ישנן קבוצות עלאוויות אשר מותחות על כך ביקורת עבור החינוך הדתי, בדרישה שהאיסלאם העלאווי ייכלל גם בתוכנית הלימודים ובספרי הלימוד. עם זאת, נראה שקבלת דרישה זו היה תביא קשיים רבים לתורכיה, חלק מהם נובעים מטבעה של מערכת החינוך הדתית של תורכיה, ועוד מטבעו של האלאוויש:
מערכת החינוך הדתית לא רואה בעין יפה גישה עדתית בתור לימוד האיסלאם משום שהיא עשויה להפוך את החינוך הדתי למקור סכסוך עדתי. כדי לתמוך באחדות הלאומית ולנטרל את ההשפעות של חוסר היציבות של בעיות המודרניזציה, המדינה ניסתה להסתיר את קיומן של מחלוקות דתיות ככל האפשר. בהמדיניות של החינוך הדתי הייתה להימנע מכל אזכור של נושאים שנויים במחלוקת[3].
גם אם אלאווי ייכלל בתוכנית הלימודים, עולה השאלה: איך יכול להיות מוגדר אלאווי? אלאווי לא יכול להיחשב כמו אלאווישם או כת השיעה, אשר כתבו מקורות תיאולוגים מובנים היטב. אלאווי מתבסס בעיקר על התרבות האוראלית. אי לזאת, יש קבוצות עלאווי שונות בתורכיה עם הבנות סותרות. אם האלאווי יהיה כלול, איזו הבנה של האלאווי צריך לשים בתוכנית הלימודים?
עם זאת, צריכה להימצא דרך הולמת להציג את הגיוון הדתי. למרות שבעיה העדתית חייבת להילקח בחשבון, הכחשת המציאות היא לא פתרון אמיתי ולא שיטה מלומדת טובה[4]. לפחות, קצת מידע כללי על המאפיין העיקרי של האמונה עלאווי ותרבות יכולה להינתן בתוכנית הלימודים ובספרי הלימוד של החינוך הדתי.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
חיים גרבר, תולדות היהודים בקושטא במאות י"ז – י"ח, י-ם
אבנר לוי, הפרעות ביהודי טורקיה , חושן עמוד 113 -115
ברנרד לואיס, הקהילות היהודיות באימפריה העותמנית במאות ט"ו – ט"ז עמודים 125-126, שוקן
Cagapty Soner, Islam, Secularism and Nationalism in modern Turky: Who is a Turk? Bolton, 2009
Rodrigue Aron, French Jews, Turkish Jews, the Alliance Israelite Universals and the Politics of Jewish Schooling in Turkey,