עבודה אקדמית חומה ומגדל, תקופת המנדט ארץ ישראל, מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, רפלקציה, התישבות בארץ ישראל, הקמה מהירה של נקודות יישוב, מושבים וקיבוצים (עבודה אקדמית מספר 11823)
32 עמודים
עבודה אקדמית מספר 11823
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי שיטת חומה ומגדל כהתישבות בארץ ישראל?
תוכן עניינים
רקע היסטורי: מאורעות 1936-1939 המרד הערבי הגדול בארץ ישראל
תקופת חומה ומגדל על רקע המרד הערבי 1936 – 1939
ועידת השולחן העגול והספר הלבן של מקדונלד, 1939
עמדות החברות בועידה כחלק מקבלת ההחלטה
הבסיס המשפטי לחומה ומגדל: חוק עות'מאני טורקי
מהומות-הדמים של הערבים נגד היהודים
מכתבי חוסיין-מקמהון July 15 - August 1916
החלטת אונסקו"פ (החלטה 181 29 נובמבר 1947)
פרטי תוכנית החלוקה של ועדת אונסקו"פ
חוֹמָה וּמִגְדָּל הייתה שיטת התיישבות ששימשה מתיישבים ציוניים בארץ ישראל במהלך המרד הערבי 1936-39. הקמת יישובים יהודיים חדשים הוגבלה בחוק על ידי שלטונות המנדט, אולם הבריטים בדרך כלל נתנו את הסכמתם השקטה למעשי החומה והמגדל כאמצעי להתמודדות עם המרד הערבי. במהלך תקופת חומה ומגדל הוקמו כ- 57 יישובים יהודיים ובהם 52 קיבוצים וכמה מושבים ברחבי הארץ. [1]
במהלך המרד הערבי, יישובים אלה סיפקו מקלטים בטוחים על אדמות שנרכשו רשמית על ידי קק"ל והגנו על אוכלוסיות יהודיות, בעיקר באזורים נידחים. על אדמות אלה בבעלות יהודית נוצרו "עובדות בשטח". יישובים אלה יהפכו בסופו של דבר להתנחלויות חקלאיות מבוצרות, וישמשו למטרות ביטחוניות (כהגנה מפני פשיטות ערביות) וכן ליצירת אזורים מאוכלסים-יהודיים רצופים, אשר לימים יסייעו לקבוע את גבולות תוכנית החלוקה של האו"ם לארץ ישראל. כל קבוצות ההתיישבות הגדולות (בעיקר קיבוצים ומושבים) לקחו חלק במערכה, שהורכבה מהרכבת מגדל שמירה עם גדר סביבו. בעוד שרבים מההתנחלויות הללו לא אושרו רשמית על ידי שלטונות המנדט הבריטי, ההתנחלויות הקיימות לא פורקו על פי החוק העות'מאני הטורקי שעדיין היה תקף באותה תקופה.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-10 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)
י. גולדשטיין, באומץ ובנחישות, ספרי עליית הגג-ספרי חמד (2019)
אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר