עבודה אקדמית מלחמת המפרץ והתקשורת אולפן הרדיו המשותף במלחמת המפרץ, תקשורת משודרת, גלי האתר בטחון המדינה, רדיו רשת ב' קול ישראל (עבודה אקדמית מספר 11831)
31 עמודים
עבודה אקדמית מספר 11831שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי מלחמת המפרץ והתקשורת?
תוכן עניינים
תוכן העניינים
מבוא
סקירת ספרות
רדיו בזמן מלחמה
הכיסוי התקשורתי של מלחמת המפרץ
הקמת הרדיו המשותף במלחמת המפרץ
בעד ונגד הרדיו המשותף
ה- בינואר, ליל השידורים הראשון של הגל המאוחד
היחסים המקצועיים בין עיתונאי האולפן המשותף
שידורי הגל המאוחד
הרדיו לעומת הטלוויזיה
הגורמים לקואופטציה תקשורתית
האומנם התקשורת בישראל מגויסת?
האומנם התקשורת מגויסת בעיתות מלחמה ומשבר?
תקשורת בינלאומית מול תקשורת מגויסת
איפה העצמאות התקשורתית ?
פוליטיקה של תקשורת
סיכום : הרדיו בימי מלחמת המפרץ
הרדיו המשותף - הבקורת בנושא הפקעת הפלורליזם של הרדיו הציבורי – דיעה אישית
סיכום
ביבליוגרפיה
ספרות ומאמרים
עתונות
מקורות באנגלית
מלחמת המפרץ הפרסי שבה והוכיחה מחדש כי גם בעידן הטלוויזיה וצלחות הלוויין, שמורה לרדיו הבכורה בתחום המידע והעדכונים, ובמיוחד במצבי חירום ומלחמה. שילוב השידורים של שתי התחנות העניק תוקף מחודש, כמו ב1973-, ליתרון היחסי של הרדיו. מקלטי רדיו סיפקו, כמעט באופן בלבדי, מידע שוטף לציבור שלם, שהיה בהסגר כפוי בחדרים האטומים או בנסיעה בדרכים. חשוב לא פחות היה התפקיד שמילא הרדיו בהעברת הודעות חירום והדרכה להתנהגות בזמן חירום והודעות הארגעה. הרדיו שב ונתגלה ככלי גמיש יותר ושבוי פחות באילוצים מובנים לעומת הטלוויזיה. יתר על כן, ימי מלחמת 1991 הוכיחו, כי במצבי מלחמה ומתח בטחוני מאמץ הממסד השלטוני את הרדיו – אולי בגלל נפיצותו ומיידיותו – ואף מעדיף אותו לעומת הטלוויזיה.
הרדיו בעתות מלחמה מיטיב עמו ומבליט את מרכזיותו. יתרונות הרדיו לפחות בשני תחומים: המידוע והאינטגרטיביות. היכולת למסור מידע מיידי ועדכני, בערומים ששידרו 24 שעות ביממה, הפכה את הרדיו לכלי ראשון במעלה בתחום זה. ההזדקקות הגבוהה לשידורי הרדיו בימי המלחמות הפכה את אמצעי השידור הזה גם לכלי אינטגרטיבי בחברה הישראלית. מבחינה זו ניתן בהחלט לומר, כי למרות כל הוויכוחים וחילוקי הדעות בדבר הצורך לאחד את השידורים ההחלטה לאחד אותם התגלתה כמוצלחת ונכונה. מדינת ישראל הינה מדינה מאוד חברותית, שבטית, והרדיו שימש כ"מדורת השבט": עם ישראל כולו הקשיב לגל המאוחד והיה שותף בעת ובעונה אחת לאותן חוויות ותחושות. האיחוד, ניתן לומר, איחד לא רק את התחנות אלא אף ביתר שאת את העם בישראל. ובעתות מלחמה זהו דבר חשוב ואף ראשון במעלה.
מבחינת פיקוח וחסימת מידע ממנו חששו, לא ניתן להכחיש כי אכן הופעל פיקוח הדוק על שידורי הרדיו, כמו גם על שידורי הטלוויזיה, והיתה חסימה של מידע לפרסום, אך בכל הקשור לנתונים כמו מועד ומיקום למשל, הדבר היה הכרחי: הצנזורה אסרה את ציון מיקומם המדויק של פגיעות הטילים כדי למנוע מן האויב לתקן את טיווחיו. באשר לחשש להשלטת גירסה אחת בציבור, הוויכוח על כך נשאר בעיתונות הכתובה והמשודרת בלבד, ומן הציבור עצמו לא נשמע כל קול. דומה שרוב האנשים לא היו ערים לסוגיה זו או שהדבר לא עניין אותם. עם זאת נשמעו ברדיו מדי פעם דעות שונות ומגוונות וניתן ביטוי לכל המחלוקות הפוליטיות והאחרות שפילגו גם בימים הטרופים ההם את הציבור.
אסכם ואומר כי כל הנ"ל לדעתי מובילים למסקנה כי שידורי הרדיו המאוחדים היו בסופו של דבר ולמרות הכל, סיפור הצלחה. השדרנים, הכתבות, הראיונות וכל הדיבורים והשירים הבלתי פוסקים האלה, גם כשהיו מעייפים או חוזרים על עצמם מדי פעם נתנו מעל הכל תחושה שיש מי שמלווה אותך ונמצא לידך בכל דקה ובכל שניה, באזעקות ובהפוגות, תומך מקשיב, מעודד ומדריך. סקרים ואחוזי האזנה הוכיחו שכך סברו חלקים נרחבים מהציבור: זה היה רדיו של כל העם. מטרתו היתה להיות רדיו של כל העם. המטרה הצליחה.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ארליך חגי. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, ידיעות ספרים, 2017
אסיה, א'. "תסמונת דיין" - ארבע מלחמות ושלום אחד – הרובד הנסתר. (אסיה, א') עורך. אסיה אילן, תל-אביב.