עבודה אקדמית נסיכויות הנפט, התפתחות התעשיות הפטרוכימיות במדינות המפרץ הפרסי, ערב הסעודית, קטאר, בחריין, אמירויות, מזרח תיכון, נפט (עבודה אקדמית מספר 12019)
33 עמודים
עבודה אקדמית מספר 12019
שאלת המחקר
מהי התפתחות התעשיות הפטרוכימיות במדינות המפרץ הפרסי, ערב הסעודית ונסיכויות הנפט:קטאר, בחריין?
תוכן עניינים
שער 1 : נסיכויות הנפט קטאר ובחריין
קטאר ומשפחת אל תאני
בחריין ומשפחת אל חליפה
השונה והדומה בין קטאר ובחריין
שער 2 התפתחות התעשיות הפטרוכימיות במדינות המפרץ הפרסי, ערב הסעודית, התאגיד הפטרוכימי SABIC
מה היא התעשייה הפטרוכימית -
משקי הנפט במפרץ הפרסי והתפתחות התעשייה הפטרוכימית במפרץ -
SABIC –
סיכום
ישראל כרתה שלום עם חלק ממדינות המפרץ ב-2020.
בשער זה אסקור ואדון בשתי מדינות דומות לכאורה וקרובות מאוד ,ועם זאת שונות מאוד באופיין קטאר ובחריין.
האחת מהן קטאר היא כיום כוח מוביל בעולם הערבי בעלת השפעה אדירה מזרח התיכון ובעולם כולו השנייה היא מדינה שהיא רק "עוד אחת מנסיכויות הנפט" ואין לה אפילו אחוז אחד מההשפעה העצומה שיש כיום לקטאר.זאת למרות שלשתי הארצות יש לכאורה אוכלוסייה לכאורה דומה ומשטרים לכאורה מקבילים.[1]
נשאלת השאלה :מדוע הצליחה כל כך קטאר איפה שבחריין "נכשלה"?
בעבודה זאת נעסוק במשטרים השולטים השליטות של שתי הארצות וננסה לעמוד על סוד כוחה של קטאר לעומת זה של בחריין.
עוצמתה של קטאר היא בראש ובראשונה במשאביה הטבעיים גדולים וברשת התקשורת המשפיעה שלה אל ג'זירה הודות להם הפכה לכוח חזק מאוד בעולם הערבי.
בחרין ששלטה בה בעבר לעומת זאת אין לה את המשאבים האלו והיא נתונה במלחמה של מיעוט סוני השולט ברוב שיעי מדוכא וזה הופך אותה למדינת שוליים בעולם הערבי ומעמדה עוד מתערער ככל שהולכים ונגמרים המשאבים הטבעיים לעומת מה שקורה בקטאר שלה ישארו משאבים טבעיים עצומים עוד שנים רבות. [1]
וכך משפחת אל חליפה שפעם שלטה בקטר היא כיום משפחה הנתונה במצור של נתיניה השיעיים ושל איראן ונתמכת בידי סעודיה בחריין שפעם הייתה המרכז של דילמון היא כיום מדינת שוליים מכל בחינה. [2]
בשער 2 אני רוצה לסקור את התפתחות התעשיות הפטרוכימיות במדינות המפרץ הפרסי תוך התמקדות בערב הסעודית והתאגיד הפטרוכימי SABIC. על מנת לעשות זאת תחילה אתאר את המאפיינים העיקריים של התעשייה הפטרוכימית, התפתחותה, המוצרים העיקרים שהיא מפיקה וחשיבותה לשוק התעשייה והצרכנות הגלובלי. לאחר מכן אסקור בקצרה את התפתחות משק הגז במדינות המפרץ לפני עצמאותם וההחלטות האסטרטגיות שהביאו לכך שלצד תעשיית קידוח, הובלה וייצוא הפטרולים מהגדולים בעולם, הוחלט גם להקים תעשייה פטרוכימית שמשרת עוד ענפים. סקירה זו מובילה להקמתה של חברת SABIC ב-1976 ולכן אעסוק בהרחבה בחרה, מטרותיה, המשימה שלה, תחומי הייצור שלה והשפעתה כשחקן גלובלי בתעשייה הפטרוכימית בעיקר בהפקת כימיקלים, דשנים, חומרי גלם פולימרים ומוצרי פלסטיק.
סקירה זו אומנם קצרה אך היא תנסה להסביר ולהראות את התוצאות של ההחלטה של ערב הסעודית בתמיכת שאר מדינות המפרץ, להקים תעשייה פטרוכימית גדולה במזרח התיכון והמפרץ הפרסי ובכך לקיים כלכלה שמתייחסת לכל שלבי ההפקה והשימוש בנפט החלק מהקידוח ועד הצריכה האישית.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
[1] ארליך חגי. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, הוצאת ידיעות ספרים (2017)
[2] Baten, Jorg. A History of the Global World. From 1500 to the Present. Cambridge University Press