עבודה אקדמית זכרון קולקטיבי, בולאות, הנצחה יום השואה והגבורה למול הנצחת יום הזיכרון לחללי צה"ל על גבי בולי דואר כמייצגי זיכרון קולקטיבי ישראלי (עבודה אקדמית מספר 122)
8 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 122
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי הנצחת יום השואה והגבורה למול הנצחת יום הזיכרון לחללי צה"ל על גבי בולי דואר כמייצגי זיכרון קולקטיבי ישראלי?
עבודה זו מבקשת לבחון את ההבדלים שבין הנצחת יום השואה והגבורה לבין הנצחת יום הזיכרון לחללי צה"ל על גבי בולי דואר כמייצגי זיכרון קולקטיבי ישראלי. על מנת לבחון זאת, יש להבין את השורשים והמושגים העיקריים.
בולי הדואר אולי נראים כדבר טריוויאלי, אך למעשה יש מאחוריהם ניסיון להעברת רגשות, רעיונות או נושאים מסוימים על מנת לעניין את ההיסטוריונים. יתרה מזאת, אפשר גם לומר כי בולי הדואר עבור מדינות מסוימות הם דרך להעברת מידע אודות המורשת התרבותית לעולם החיצון, ועד כמה שנראה כי לתמונות קטנות אלה לעתים אין נותנים תשומת לב, ההשפעה שלהם יכולה להיות אדירה מעצם העובדה כי הם נאספים על ידי מיליוני בני אדם מרחבי העולם .
חוקרים אחרים מציינים כי הבולים הם זירה מעולה להעברת מסרים כלשהם דרך תמונות. וגם מבלי לחשוב על כך לעומק, הבולים משמשים כערוץ מצוין להעברת מסרים על ידי האוטוריטות . עוד חשוב לדעת ולהבין כי התמונות והאומנות על גבי בולי הדואר אינם נבחרים באופן רנדומלי, אלא מתוך מניעים מדיניים ויתרה מזאת, מדובר באמירה של ממשלה כיצד היא רוצה שאזרחיה יראו את המדינה וכיצד היא רוצה שבני אדם החיים מחוץ לגבולות אותה מדינה, יראו את המדינה. הבולים מציגים את מה שהמדינה רוצה להנציח, לכבד, להציג ולפרסם ואפשר לכנות דבר זה כחלק מהאייקונוגרפיה המדינית – הווה אומר, ממש כמו דגל המדינה, המנון, מפת המדינה וכיוצא בזה. הזכות לעיצוב בולים שמורה אך ורק לאליטות השולטות, למרות שקיימים פרוייקטים ספציפיים ומיוחדים כמו למשל בארצות-הברית וישראל[1] אשר משתפים את ההמונים בתהליך בחירת האייקונים אשר מצויים על הבולים.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)