מצגת סיכול חוזה, חוק החוזים, מבחן הציפיות מול מבחן הסיכון החוזי, דיני חוזים (מצגת מספר 12376)
מצגת עם כ-20 שקפים.
הצוות שלנו הכין עבור רוכשי עבודה אקדמאית ממאגר עבודות הסמינריון מצגת פאוורפוינט מחולקת לשקפים. מצגת powerpoint מרהיבה, שתציג את תוכן העבודה הסמינריונית בצורת רפרט במחיר נמוך במיוחד. המצגת תוכן לפי הדרישות הנהוגות באקדמיה ולפי כללי הציטוט האחיד וה- APA.
כל זה תמורת 99 שח!
עילת סיכול החוזה מאפשרת לצד לחוזה להשתחרר ממנו, עם התרחשותו של אירוע קיצוני וחריג ההופך את תנאי החוזה לשונים באופן מהותי. ככלל, כאשר אחד הצדדים לא עומד בהתחייבויותיו בהתאם לחוזה, ניתן לכפות עליו את ביצוע התחייבויותיו או לכל הפחות לחייבו בפיצויים לצד שהופר כלפיו החוזה. חריג לכך הוא מקרה בו צד לחוזה לא עומד בהתחייבויותיו שלא מסיבות הנובעות ממנו אלא מסיבות חיצוניות חריגות: "כוח עליון", "אירוע בלתי צפוי" וכיוצ"ב.
בדין הישראלי, משמשת עילת הסיכול כטענת הגנה לצד שנבצר ממנו למלא אחר התחייבויותיו בחוזה בשל סיבות שאינן בשליטתו. כך, ה"מפר" לא מוצא את עצמו בבחינת מפר חוזה אלא הוא מוגן בשל האירוע שפקד אותו. דא עקא, בתי המשפט בישראל צמצמו את טענת הסיכול עד כדי ריקון סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) מתוכן. בית המשפט העליון קבע בפסקי דין שונים כי במציאות החיים במדינת ישראל ניתן וצריך לצפות גם את האירועים הקשים והקיצוניים ביותר. בפסק דין נצחוני נ' מזרחי, משנות ה-70, שבא על רקע מלחמת יום הכיפורים, אמר השופט משה לנדוי כי פרוץ מלחמה אינו בגדר דבר בלתי צפוי במדינה כישראל: "בענייני מלחמה ושלום הבלתי צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי עבור אדם מישראל". בשל כך, יצר בית המשפט את "מבחן הצפיות" שדנתי בו במסגרת העבודה המהווה אחד מהתנאים לקבלת טענת הסיכול של הצד המפר.