עבודה על איינשטין, אלברט אינשטיין, פיסיקאי המאה ה 20, מורשת, פיזיקה עיונית, אמונה (עבודה אקדמית מספר 12504)
25 עמ'
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי מורשת אלברט איינשטין?
תוכן עניינים
היוקרה העולמית של איינשטיין והיהדות
בשנה המכונה "שנת הפלאות", פרסם איינשטיין בירחון המדעי הגרמני המכובד Annalen der Physik ארבעה מאמרים מונומנטליים, שיחד עם מאמר הדוקטורט שלו, אף הוא מאותה שנה, הניחו את היסוד לשלושה תחומים בסיסיים בפיזיקה: תורת היחסות, מכניקת הקוואנטים של האור, ותיאוריה שהסבירה את התנועה הבראונית, קיומן של מולקולות וביסוס המודל האטומי. איינשטיין זכה לתהילת עולם כאשר פִרסם את מאמריו פורצי הדרך. המאמר השלישי והידוע מכולם הביא לעולם את המונח "תורת היחסות", שקבע כי זמן ומרחב אינם מושגים מוחלטים כי אם יחסיים. הוא טען כי "המסה של גוף היא מדד לתכולת האנרגיה שלו". את הרעיון הזה שב וניסח ב-1907 כמשוואה המדעית המפורסמת ביותר של כל הזמנים, ושהפכה ברבות השנים לאייקון תרבותי: E=mc2, שלפיה האנרגיה תלויה במכפלה של המסה במהירות האור בריבוע.1 תיאוריות אלה עיצבו במידה מכרעת את ההתפתחות המדעית והטכנולוגית במאה ה-20 ואת ראיית העולם שלנו ומקומנו בו. [1]
איינשטיין הפך לאייקון לא רק בגלל גאוניותו הפיזיקלית, אלא גם בשל אותם ערכים שיצרו אישיות מיוחדת במינה. כך שמעבר להיות איינשטיין גדול המדענים של המאה ה-20, ישנה הערכה רבה לאישיותו גם מחוץ לעולם הפיזיקה ודעותיו בנושאים העוסקים ברומו של עולם עוררו עניין רב.
איינשטיין פעל ללא לאות למען כבוד האדם וחירותו ותקף כל צורה של אפליה. היה ער לבעיות העם היהודי ולשאיפתו לחדש את חייו בארץ-ישראל; ואף שימש יו"ר כבוד של חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית. לימים נתן ביטוי למחויבותו רבת-השנים לאוניברסיטה העברית כאשר חמש שנים לפני מותו הוריש לה את כל רכושו – ממאמרים מדעיים וכתבי-יד שונים של אוסף המסמכים העשיר שלו ועד לקריקטורות של דמותו הססגונית – והפך בכך את האוניברסיטה העברית לביתה של מורשתו האינטלקטואלית. [2]
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
דיוויד בודאניס, הטעות הגדולה של איינשטיין, הוצ' משכל (2022)
שלמה גוזמן כרמלי, מפגשים מסביב לטקסט: אתנוגרפיה של יהדויות, הוצ' פרדס (2020)
משה ימר, איינשטיין והדת, הוצאת ידיעות אחרונות ואוניברסיטת בר-אילן
אריה סטריקובסקי, אלברט איינשטיין ויהדותו, דף לתרבות יהודית, גיליון 270, בהוצאת משרד החינוך התרבות והספורט, האגף לתרבות תורנית, התשס"ו.
Gordin, Michael D. (2020). Einstein in Bohemia. Princeton University Press