עבודה בפילוסופיה, ויטגנשטיין, משנתו של לודוויג ויטגנשטיין, אסטתיקה, התורה הסיבתית (עבודה אקדמית מספר 12521)
7 עמ'
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי משנתו של לודוויג ויטגנשטיין?
תוכן עניינים
כיצד מסבירים בעלי התורה הסיבתית את התכונות האסתטיות.
מהי ביקורתו של וויטגנשטיין על התורה הסיבתית.
לפי וויטגנשטיין - השיפוט האסתטי.
לודוויג ויטגנשטיין היה פילוסוף אוסטרי-בריטי שנחשב רבות כאחד הפילוסופים החשובים והמשפיעים במאה ה-20. הוא נולד בווינה ב-1889 ולמד הנדסה לפני שפנה לפילוסופיה. עבודתו מחולקת לרוב לשתי תקופות: התקופה המוקדמת (1910-1921) והתקופה המאוחרת (1929-1951).[1]
יצירתו המוקדמת של ויטגנשטיין, כפי שהוצגה ביצירתו הגדולה הראשונה, Tractatus Logico-Philosophicus, הושפעה מאוד מהיגיון ושפה. עבודה זו ניסתה להראות שניתן לצמצם את כל ההצהרות המשמעותיות להצהרות על העולם שניתן לאמת באמצעות לוגיקה ותצפית אמפירית.
בעבודתו המאוחרת, ויטגנשטיין דחה רבים מהרעיונות שהעלה בכתב העת, ובמקום זאת התמקד בדרכי השימוש בשפה בחיי היומיום. הוא טען שהשפה אינה מערכת קבועה של כללים, אלא מערכת של פרקטיקות המעוצבות על פי ההקשר החברתי והתרבותי שלהן. זה הוביל אותו לפתח את הרעיון של משחקי שפה, שהם הדרכים השונות שבהן משתמשים בשפה בהקשרים שונים.
לעבודתו של ויטגנשטיין הייתה השפעה עמוקה על הפילוסופיה, כמו גם על תחומים כמו בלשנות, פסיכולוגיה ואנתרופולוגיה. הוא מת ב-1951 בקיימברידג', אנגליה. [2]
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
[1] פיטר האקר, הפילוסופים הגדולים – ויטגנשטיין, הוצאת משכל (2022)
[2] Joseph, John E. (2020). "The agency of habitus: Bourdieu and language at the conjunction of Marxism, phenomenology and structuralism". Language & Communication. 71: 108–22
תח