עבודה על שירת ימי הביניים, "כתנות פסים", משה אבן עזרא, כתונת פסים (עבודה אקדמית מספר 12528)
23 עמ'
תוכן עניינים
האווירה שבשיר והאמצעים שנוקט המשורר כדי ליצור אווירה זו:
השיר "כתנות פסים" עוסק בהתחדשות בטבע לקראת בוא האביב, בתארו את פריחתו המרהיבה של הגן. המשורר מקנה להתחדשות ציוריות, דינמיות, רגשות אנוש וסממני מלכות והדר. השיר מביע את רעיון המחזוריות בטבע וקורא למאזיניו לשתות יין לאות שמחה נוכח יפי הגן שהגיע לשיא תפארתו. [1]
כתנות פסים של משה אבן עזרא הוא שיר טבע, המדגים יפה את העיקרון, ששירת היין היוותה את ההזדמנות לכתוב שירת טבע, שלא הייתה סוג קונבנציונלי בפני עצמו בשירת ימה"ב. ההוכחה לכך נמצאת בבית האחרון, המדבר במפורש על שתיית יין. אבל פה נעשתה הרחבה של הפתיחה המקובלת, עד שעיקרו של השיר עוסק בטבע. [2]
הטבע מתואר פה אינו טבע פראי, בר, אלא טבע מסוגנן, מסודר, שתול ומטופל באופן מלאכותי – זה תיאור הגן, שבו נהגו לקיים את משתאות היין. מתוארת פה התחדשות הטבע והתכוננותו לקראת בוא האביב. עצי הגן ודשאיו מקבלים בברכה ובשמחה את בואו. הם מתקשטים לכבודו בשלל צבעים, והפרחים, והשושן בראשם, יוצאים לקדם את פניו.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
[1] מונטגומרי ואט, תולדות ספרד האסלאמית, תרגם עמנואל קופלביץ, הוצאת כרמל, ירושלים, 2017.
[2] מ' יצחקי, עיון בשירו של משה אבן-עזרא "כתנות פסים", "מאזנים", אדר ב' תשמ"ד