עבודה על אפליה מתקנת של יוצאי אתיופיה, שילוב אתיופים מגזר ציבורי, משפט משווה (עבודה אקדמית מספר 12562)
38 עמ'
שאלת המחקר :
כיצד באה לידי ביטוי השתלבות יוצאי אתיופיה במגזר הציבורי לאור אפליה מתקנת?
תוכן עניינים
קהילת יהודי אתיופיה כקהילה פטריארכלית
הריגת סלמון טקה על ידי שוטר- הפגנות ב-2019-2018
אפליה מתקנת: השתלבות יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ובגופים ציבוריים
חוק שירות המדינה (מינויים) - חובת ייצוג הולם לקבוצות אוכלוסייה שונות
השתלבות יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ובגופים ציבוריים - תמונת מצב
ארה"ב– אפליה מתקנת במגזר הציבורי ובכלל
הודו – אפליה מתקנת במגזר הציבורי
עבודה זו תעסוק בנושא מעניין: אפליה מתקנת של יוצאי אתיופיה ושילובם במגזר הציבורי. [1] תהליך של יציאה מארץ המולדת לארץ אחרת, על מנת להשתקע בה, עבור פרט או קבוצות מוגדר כהגירה. עבור המהגר, תהליך ההגירה מאופיין בשינויים קיצוניים בתחומים שונים, כמו גם בסביבה התרבותית, החברתית והפיזית והיא משפיעה על התפקוד האישי והבינאישי של הפרט והקבוצה. המעבר הבין תרבותי מציב את המהגר בפני שני תהליכים מרכזיים. התהליך הראשון הוא דה-סוציאליזציה, המאופיין בהתנתקות מהערכים והנורמות של תרבות האם הקודמת והתהליך השני הוא רה-סוציאליזציה, המאופיין בהפנמה ואימוץ ערכים ונורמות של התרבות החדשה ויצירת זהות חדשה בארץ הקולטת. קיימת נטייה להכליל באופן סובייקטיבי כי המעבר מת. (בר-יוסף-וייס, רבות לתרבות מלווה בהלם תרבות הכולל אובדן סטאטוס חברתי, שינוי בזהות העצמית ואובדן משמעות[2].
את ההגירה לישראל, ניתן להגדיר כ"שיבת תפוצות". הגירה כזו הזוכה בישראל לכינוי "עלייה" מובחנת בשני מאפיינים משלימים: ראשית, המהגרים חשים זיקה לחברת היעד עוד בטרם הגעתם ארצה וכמיהה "לשוב הביתה" עם בואם. שנית, מיד עם הגעתם לארץ זוכים העולים בתמיכתה ואהדתה של החברה הקולטת[3].
ההגירה מאתיופיה הגיעה לארץ ישראל בשני גלים מרכזיים: הגל הראשון בשנות השמונים הביא עימו כ- 17,000 יהודי אתיופיה והגל השני נערך בשנות התשעים והביא לישראל כ-45,000 עולים מאתיופיה. עד היום ממשיכים עולים מאתיופיה לעלות לארץ ישראל. הסיבות להגירתם של יהודי אתיופיה לישראל נובעים ברובם מאידיאולוגיה ציונית־ דתית ומתוך רצון להיות חלק מן החברה הישראלית.
עלייתם של יהודי אתיופיה נתקלה בקשיים רבים, משום שהמאפיינים החברתיים, התרבותיים והכלכליים של העולים הקשו על השתלבותם בחברה הישראלית החדשה בכלל ובשוק התעסוקה הישראלי בפרט[4].
לפי הלמ"ס, כיום כ-1.5% מהאוכלוסייה בישראל הם מהקהילה האתיופית. יתרה מזה, שיעור הגיוס גבוה של בני העדה – עומד על 88%[5].
הפגנות יוצאי אתיופיה הם שורת הפגנות שנערכו בישראל החל מאפריל-יוני (ובעיקר בחודש מאי) בשנת 2015. המפגינים, רבים מהם ישראלים יוצאי אתיופיה, יצאו במחאה נגד שיטור יתר, אפליה וגזענות המופגנים כלפיהם, לטענתם. ההפגנה שנערכה ב-3 במאי 2015 בתל אביב התפתחה למהומה אלימה, בה נפצעו באורח קל עשרות אזרחים ושוטרים. בשנים 2018–2019 נערכו הפגנות נוספות.[6]
ב-29 ביולי 2018 הפגינו אלפים מול משרד ראש הממשלה נגד העיכוב בעלייה מאתיופיה.
ב-18 בינואר 2019 יצא צעיר הלוקה בנפשו לרחוב כשהוא נושא סכין. חמישים דקות לאחר שמשפחת הצעיר הזעיקה את המשטרה, נהרג הצעיר מירי שוטר שהגיע למקום וחש מאוים. ב-30 בינואר 2019 הפגינו כעשרים אלף איש בתל אביב בדרישה להעמיד לדין את השוטר היורה ולחדול משיטור יתר אשר קיים לדבריהם כלפי צעירי העדה. בניגוד להפגנות משנת 2015, התאפיינה הפגנה זו ביחס מאופק הן מצד המשטרה והן מצד המפגינים, שהונהגו על ידי כהני העדה. מפקד מחוז תל אביב של המשטרה, ניצב דוד ביתן, טען כי "האירוע הוא גאווה גדולה לדמוקרטיה, תעודת כבוד לקהילת יוצאי אתיופיה ולשיתוף פעולה של המארגנים עם המשטרה". עם זאת, לקראת תום ההפגנה נעצרו 11 מתפרעים לאחר שהשחיתו רכוש ופגעו בשישה שוטרים.[7]
לאור זאת בעבודה זו שאלת המחקר תבחן:
כיצד באה לידי ביטוי השתלבות יוצאי אתיופיה במגזר הציבורי לאור אפליה מתקנת?[8]
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
לרר, מ'. ייצוג הולם של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ובגופים ציבוריים, הכנסת- מרכז המחקר והמידע.
נעמי שמואל, דורות של תקווה: מסורת והעברה בין-דורית עם העלייה מאתיופיה, הוצ' פרדס
דוד רטנר, המסע האחר: יהודי אתיופיה וחלקם במאבק המהפכני של אתיופיה, הוצאת פרדס