עבודה בנושא בחירת הוראה כמקצוע, 5 תכונות גדולות, שביעות רצון מהמקצוע חינוך, חמשת הגדולים (עבודה אקדמית מספר 12577)
27 עמ'
שאלת המחקר
כיצד באים לידי ביטוי "חמשת הגדולים"בהקשר של בחירה בהוראה כמקצוע
תוך התייחסות לשביעות רצון מהמקצוע?
תוכן עניינים
מוחצנות-מופנמות (Extraversion and introversion)
יציבות רגשית-נוירוטיות (Neuroticism)
פתיחות מחשבתית / פתיחות לחוויה (Openness to experience)
שאלון NEO-Personality Inventory (שאלון מצאי עמ"פ האישיות)
הכשרת סטודנטים להוראה (פרחי הוראה)
"חמשת הגדולים" ובחירה בהוראה כמקצוע תוך התייחסות לשביעות רצון מהמקצוע
נעימוּת ובחירה בהוראה כמקצוע ושביעות רצון מהמקצוע.
מצפוניות ובחירה בהוראה כמקצוע ושביעות רצון מהמקצוע.
יציבות רגשית-נוירוטיות ובחירה בהוראה כמקצוע ושביעות רצון מהמקצוע.
פתיחות מחשבתית / פתיחות לחוויה ובחירה בהוראה כמקצוע ושביעות רצון מהמקצוע
מוחצנות-מופנמות ובחירה בהוראה כמקצוע ושביעות רצון מהמקצוע.
עבודה אקדמית זו תעסוק ב-5 התכונות הגדולות (נעימות, מצפוניות, מוחצנות, יציבות רגשית, פתיחות מחשבתית) ובחירה בהוראה כמקצוע תוך התייחסות לשביעות רצון מהמקצוע.
מקצוע ההוראה הוא מקצוע תובעני שלא זוכה להכרה הראויה ולתגמול הולם. מדוע, אם כן, סטודנטים, שיכלו ללמוד בתוכניות יוקרתיות באוניברסיטה, כמו כלכלה ומשפטים, החליטו לבוא ללמוד הוראה? מה משך אותם למקצוע הזה? האם המניעים לבחירה היו מודעים להם? ואיזה תגמול נסתר, אבל משמעותי, היה עבורם בתפקיד של "להיות מורה"? (אופלטקה, 2022)
המניעים הפנימיים עניינם אהבה לילדים, הנאה מהוראה, הרגשת האחריות שהתפקיד מעניק ואתגר אינטלקטואלי. במסגרת זו ניתן לכלול גם מניעים אלטרואיסטיים, דוגמת רצון לתרום לחברה, לעזור לילדים/מתבגרים, לחלוק בידע שרכשו ולהוות סוכני שינוי חברתיים בקהילה לטובת הקהילה.
מספרות המחקר אנו גם יודעים שסטודנטים בני מיעוט אתני, ממשפחות עניות או בעלי קשיי קשב או למידה שחוו התנסויות חינוכיות שליליות כשהיו תלמידים בבית הספר, גילו ערנות רבה להזדמנויות החינוכיות הלא-שוויוניות הקיימות עבור ילדים בני מיעוטים וממשפחות עניות, לאי ההתאמה של תכנית הלימודים וההוראה הקיימת עבור תלמידים בני מיעוטים, או לצרכים של תלמידים עם לקויות למידה וקשב, ולצורך לבנות מחדש את בתי הספר והחברה. סטודנטים אלה ראו עצמם כסוכני שינוי חברתיים.
אסכולה אחרת במסגרת המניעים הפנימיים היא של חוקרים, בעיקר בשני העשורים האחרונים, התופסים את הבחירה בהוראה כניסיון למצוא משמעות לחיים. ישנם גם חוקרים המאמינים כי מניעים לא מודעים משפיעים על אנשים בבחירת הקריירה שלהם.
הספרות המחקרית מצביעה על שני סוגים של מניעים לבחור בהוראה כקריירה: חיצוניים ופנימיים.
המניעים החיצוניים קשורים לתועלת שיכול המורה להפיק מעבר להוראה עצמה, כגון משכורת, תעסוקה יציבה, סטטוס ויוקרה תעסוקתיים, שעות נוחות וחופשות, או 'קרש קפיצה' לעבודות אחרות.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
אופלטקה, י'. יסודות מנהל החינוך (מהדורה רביעית). חיפה: פרדס הוצאה לאור. (2022)
א' כספי וס' רוקס, אישיות תיאוריה ומחקר (כרך ג'): הבדלים בין אישיים - גישת התכונות, תאוריות כלליות ותאוריות ספציפיות, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה: רעננה.
האוזי, ז. בארט, ע. ובן עוליאל, פ'. מנהיגות חינוכית כמנבאת מחויבות ארגונית בקרב מורים. עיונים במנהל ובארגון החינוך, 37 ,410-438.