הורדה מיידית מאות עבודות חינם מחיר הוגן מ-50 ש״ח
📞 ווצ'אפ - מסרון: 050-4334497  ·  letsmakesmart@gmail.com
💬 ווצ'אפ

מצגת התעללות, התעמרות (מצגת מספר 12600)

לרכישה

מצגת פאוורפוינט מרהיבה, המציגה תוכן העבודה בצורת רפרט. כוללת גרפיקה, צלילים ואפקטים להנגשת המידע. מכילה 19 שקפים לרפרנט.

למעשה אין בספר החוקים הישראלי עבירה של התעללות נפשית אך ישנם מקרים שבהם המחוקק מצא לנכון לחוקק עניינים ספציפיים הקשורים לכך.

כך למשל בדיני עבודה התעמרות בעובדים היא אסורה וידוע פס"ד מני נפתלי נ' שרה נתניהו ומעון ראש הממשלה בנושא. כמו כן ישנה חובת דיווח על התעללות בחסרי ישע או בקטינים וישנה חובה כללית של "לא תעמוד על דם רעך".

סעיף 368ד(א) מטיל חובת דיווח על כלל האזרחים: "היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב[1] נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו-מאסר שלושה חודשים" [2] (ההדגשה שלי).

חובת הדיווח חלה על כל אזרח בוגר, בגין עבירה שנעברה לאחרונה ("זה מקרוב") בקטין או בחסר ישע על-ידי האחראי עליו וזאת כאשר היה לו "יסוד סביר לחשוב"[3] כי נעברה עבירה כזאת. אין צורך בוודאות מוחלטת לכך שהעבירה אכן נעברה כלומר, מבחינת היסוד הנפשי של העבירה, די בעצימת עיניים. מדובר בחובה של ממש כשבצידה אכיפה עונשית. חובה זו עניינה לשמור על האינטרס של הציבור ועל שלומם של אלה שאינם מסוגלים להגן על עצמם היא גוררת צורך להעניש לא רק את אלה הפוגעים בחסרי הישע אלא גם את אלה שאינם מדווחים אודות המעשים הללו.

"מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו- מאסר שנתיים"[4] 

בע"פ אבוסמור נ' מדינת ישראל,[5] הבהיר השופט אליקים רובינשטיין כי החובה למנוע פשע אינה הלשנה כלל ועיקר כי אם חובה מוסרית ואזרחית של יושבי הארץ אלה לאלה, ובמיוחד כלפי הקורבנות. באותה פרשה ציינה השופטת עדנה ארבל כי ההצדקות המרכזיות להטלת חובה על האזרח למנוע פשע הינן מניעת סכנה לערכים מוגנים בסיסיים בחברה, כגון ערך חיי אדם, ולצד זה שמירה על תחושת הביטחון של הפרטים בחברה, כאשר מנגד הפגיעה בחירות הפרט כתוצאה מהטלת חובה זו היא על פניה מזערית.

התעללות נפשית בעבודה מכונה התעמרות בעבודה (Workplace Bullying, התנכלות תעסוקתית או העסקה פוגענית) נחזית כאשר קיימת נטייה להתנהג באופן חוזר ונשנה באגרסיביות כלפי עובד עמית או כפוף. התנהגות אגרסיבית מסוג זה יכולה לקבל ביטוי מילולי כמו-גם לא מילולי על ידי השפלה, התנכלות או מתן יחס מזלזל המלווה ,לרוב, בהתפרצויות ובמחוות גוף אלימות ופוגעניות שלעיתים מגיעות עד לכדי התעללות פיזית של ממש. העסקה מסוג זה כאשר נמשכת לזמן רב עלולה להסב נזק פסיכולוגי ולהשאיר משקעים פיזיים ונפשיים כאחד.[1]

💬