עבודה על אסטרטגיה וטקטיקה צבאית תכנון צבאי ואסטרטגיה כגורם לניצחון במלחמת ששת הימים (עבודה אקדמית מספר 12707)
24 עמ'
תוכן עניינים
אסטרטגיה טקטית כגורם לניצחון במלחמת ששת הימים
סיכום : אסטרטגיה מול טקטיקה בתכנון הצבאי של מלחמת ששת הימים
מבוא
הניצחון האדיר של ישראל במלחמת ששת הימים הרחיב את גבולות המדינה פי שלושה מאשר היו ערב לפני המלחמה, כשאלה כוללים את כל סיני, עד שפת תעלת סואץ, רמת הגולן, והגדה המערבית ובתוכה גם ירושלים המזרחית. בכך זכתה ישראל לא רק לעומק אסטרטגי כביר אלא גם לתחושה האופורית של חזרה לארץ האבות, ומכאן גם – הצורך להגן עליהם בבחינת "אף שעל". למרות שגבולות אלה נתפסו על ידי רבים מהמדינאים כאמצעי להשגת הסכם שלום עם מדינות ערב (בעיקר מצרים וסוריה), הרי שוועידת חרטום של מדינות ערב שהתכנסה אחרי המלחמה הסתכמה בשלושה לאווים: לא לשלום עם ישראל, לא למו"מ איתה, לא להכרה בה. בכך נשמטה גם האמונה בקרב המנהיגים ברצון לשלום עם הערבים, ובקרב המטכ"ל היה ברור כי מלחמה נוספת היא רק עניין של זמן, כשהערבים ירצו להשיב את כבודם הרמוס. (דרומי, 2023)
ההיערכות למלחמה הייתה, לפיכך, הנחת יסוד בכל אחת מתוכניות ההצטיידות הצה"ליות לשנים הבאות, כשבעקבות מלחמת ששת הימים – ותפקידם המרכזי בה של חילות האוויר והשריון - הושם הדגש על התעצמותם של אלה, מתוך ההנחה כי גם במלחמה הבאה הם יהיו אלה שיכתיבו את הניצחון בשדה הקרב הגדול בהרבה, שבהם שולט כוחם של המטוס והטנק. (מקמילן, 2023)
ביבליוגרפיה לדוגמא
ינאי נתן, משה דיין-דרכו הפוליטית. הוצאת טפר (2023)
דרומי נ', פרחים בקנה - תהליכים העוברים על צה"ל, הוצאת סלע מאיר (2023)
מרגרט מקמילן, מלחמה- כיצד עיצבו אותנו סכסוכים. הוצאת עם עובד, תל אביב (2023)
ביגר גדעון פריד יורם, התכנון הצבאי של המדינה. הוצאת רסלינג, תל אביב (2022)
מיכאל בר זוהר, החודש הארוך ביותר - 50 שנה למלחמת ששת הימים, ידיעות ספרים, 2017