עבודה על הפקעות המדינה באיו"ש ודרך ההתמודדות של הדין הבינלאומי פלילי (עבודה אקדמית מספר 12737)
35 עמ'
תוכן עניינים
הדין הפלילי הבינלאומי וההתנחלויות: 5
מקרה בית המשפט הגבוה לצדק בענין ימית 10
בית המשפט הגבוה לצדק בענין בית אל 11
בית המשפט הגבוה לצדק בענין אלון מורה 12
פסיקה בנושא הפקעת מבנה מסחרי פלסטיני 12
פסיקה בנושא הפקעת קרקע פלסטינית להתנחלות יהודית ביהודה ושומרון 13
המסגרת הנורמטיבית להפקעה בשטחים 14
פרשנות המונחים "בניין" ו"בנייה" בפסקי דין ישראליים 15
השוואה להפקעת קרקעות בישראל 19
דרישות למימוש סמכויות הפקעה 20
ביקורת שיפוטית על "מטרה ציבורית" 20
הגדרת מטרה ציבורית בסעיף 2. הפקודה המקורית קבעה: 21
תפיסות הפקעת קרקע של המדינה ביהודה ושומרון: פרספקטיבה של המשפט הפלילי הבינלאומי 24
פרספקטיבה של המשפט הפלילי הבינלאומי 25
ניתוח השוואתי של סיפוחים טריטוריאליים במסגרת המשפט הבינלאומי 26
סיפוח השטחים האוקראיניים על ידי רוסיה 26
סיפוח עזה וצפון לבנון על ידי ישראל 27
ניתוח השוואתי של סיפוחים טריטוריאליים במסגרת המשפט הבינלאומי 28
סיפוח השטחים האוקראיניים על ידי רוסיה 29
סיפוח עזה וצפון לבנון על ידי ישראל 29
מבוא
העקרונות המנחים את הפקעת הקרקעות ביהודה ושומרון מבוססים על שלושה עמודי תווך: התהליך חייב להתנהל בהתאם למסגרות המשפטיות המקומיות; עליו למלא צורך ציבורי ולעמוד בעקרון המידתיות; והוא חייב להתבצע בהתאם לעקרונות היסוד של המשפט המנהלי הישראלי. המסגרת הסטטוטורית העומדת בבסיס הפקעת קרקעות באזור זה היא פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) .
נושא ההתנחלויות הישראליות בשטחים הכבושים, ובפרט ביהודה ושומרון, הינו נושא מורכב ומחלוקת הן ברמה המשפטית והן ברמה המדינית. הסוגיה מעוררת מחלוקות עמוקות בין ישראל לפלסטינים, וכן בין הקהילה הבינלאומית.
הדין הבינלאומי ההומניטרי, המיועד להגן על אזרחים בשעת מלחמה וכיבוש, חל על השטחים הכבושים מ-1967, לרבות יהודה ושומרון. אמנת ז'נבה הרביעית, העוסקת בהגנה על אזרחים בשעת כיבוש, קובעת כי כוח כובש חייב להימנע מכל פעולה שתפגע בזהות הלאומית והתרבותית של האוכלוסייה הכבושה.
ההתנחלויות בהקשר המשפטי הבינלאומי:
הכרזות בינלאומיות: הן מועצת הביטחון של האו"ם והן בית הדין הבינלאומי לצדק הכריזו כי ההתנחלויות הישראליות בשטחים הכבושים מהוות הפרה של המשפט הבינלאומי ההומניטרי.
השפעה על האוכלוסייה הפלסטינית: ההתנחלויות גורמות לשורה של הפרות זכויות אדם של האוכלוסייה הפלסטינית, לרבות:
השתלטות על קרקעות: בניית ההתנחלויות כרוכה בהפקעה של קרקעות פלסטיניות, הפוגעת בזכותם לקניין.
הגבלת תנועה: גדר ההפרדה וההתנחלויות יוצרות מחסומים ומגבילות את חופש התנועה של הפלסטינים.
פגיעה במשאבי טבע: ההתנחלויות צורכות משאבי טבע רבים, כגון מים, ופוגעות באיכות החיים של הפלסטינים.
הפרדה גזעית: ההתנחלויות יוצרות מצב של אפארטהייד דה-פקטו, המפריד בין ישראלים לפלסטינים.
ביבליוגרפיה לדוגמא
חוק ההסדרה - חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז–2017
חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969
תקנות התכנון והבניה (רישוי בנייה), התשע"ו- 2016
חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965