עבודה בנושא אמנות רומנסקית - דימוי האריה הטורף בכנסיות הרומנסקיות (עבודה אקדמית מספר 12743)
28 עמ'
תוכן עניינים
מבוא
האריה מסמל אומץ והדר בתרבות האנושית. בעברית, לאריה יש מספר מילים נרדפות, כל אחת עם משמעות מובחנת: ארי (קיצור), כפיר (גור אריות, אריה צעיר), שחל (אריה בעל מראה מפחיד), ליש (אריה זקן), ולביא (אריה בעל מראה מלכותי). הביטוי "אריה שאג מי לא יירא?" (עמוס) מקושר לאריה, ומשקף את היראה שהוא מעורר באדם. התלמוד מתייחס לאריה כ"מלך החיות", תואר המוכר גם בתרבות המערבית. האריה מתואר לעתים קרובות כשליט הבלעדי של החיות באגדות שונות. ייצוגיו של הדר וגבורה הובילו מדינות, ערים, יחידות צבאיות ובתי מלוכה רבים לאמץ אותו כסמלם. בנוסף, "אריה" הוא שם פרטי בעברית.
לאריה חשיבות רבה בדת ובמיתולוגיה של תרבויות רבות, ובעת העתיקה אף סגדו לו כאל. דמות האריה מופיעה בבתי כנסת רבים, במיוחד על ארון הקודש ליד לוחות הברית, והוא גם מופיע בסמל ירושלים. האריה מוזכר פעמים רבות בתנ"ך, כולל בסיפור שמשון, שניצחונו על האריה מדגיש את מעמדו של האריה כסמל לגבורה. ליצורים מיתולוגיים רבים יש מאפיינים דמויי אריה, כגון הספינקס (עם ראש של פרעה וגוף של אריה), הכימרה (עם ראש של אריה, גוף של עז וזנב של נחש או דרקון), והמנטיקור (אריה עם ראש אדם). אחד ממזלות הזודיאק, אריה, נקרא על שם קבוצת הכוכבים אריה.
שאלות המחקר
כיצד בא לידי ביטוי דימוי האריה הטורף בכנסיות הרומנסקיות?
מהם מקורות היצירה יום הדין האחרון (Last Judgment) באוטן (Autun)?
ביבליוגרפיה לדוגמא
אלישבע דיין, החי במקרא: יונקים, ירושלים תשע"ז, עמ' 63.
כנען-קדר, נ., האמנות הנוצרית בימי הביניים – מושגי יסוד, ספריית "אוניברסיטה משודרת",
תל-אביב 1990.
כנען-קדר, נ., תחייתו של הפיסול המונומנטלי באירופה, תל-אביב 2002.