עבודה בנושא מינוי אפוטרופוס משפטי לקטין כשההורים נמצאים במאבק משפטי בעצימות גבוהה (עבודה אקדמית מספר 12757)
35 עמ'
תוכן עניינים
הורים אפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם 6
מי ממונה כאפוטרופוס משפטי לקטין? 10
תפקידו העיקרי של האפוטרופוס המשפטי לקטין 10
סודיות וחובות של אפוטרופוס משפטי לקטין 11
חסרונות במינוי אפוטרופוס משפטי לקטין 12
סיום תפקיד האפוטרופוס החוקי לקטין 12
מצבים המחייבים מינוי אפוטרופוס חוקי 13
מסמך הבעת רצון למינוי אפוטרופוס 14
סמכויות ואחריות של אפוטרופוס 14
התהליך המשפטי למינוי אפוטרופוס 15
נקודת מבט נוספת תוך דגש על טובת הילד 16
מתי ימונה אפוטרופוס חיצוני? 16
פסקי דין בנושא ״ תינוק המריבה״ 18
פס"ד: חרטה על מסירה לאימוץ של ההורים לאחר שנה שכבר התינוק במשפחה מאמצת -פרשת "תינוק המריבה": 18
פס"ד 2017: מסרה האם תינוק לאימוץ בלא ידיעת האב 19
תינוקות מריבה: מחדל ההפריות בבית חולים אסותא: החלפת עוברים 20
ברירת המחדל המשפטית: זיקת האם היולדת 21
פסיקת בית המשפט העליון בנושא בדיקות גנטיות 22
פסיקה סופית בעניין התינוקת סופיה 22
תינוק המריבה בפרשת אסותא ת"א (2023) 23
דיני משפחה בבריטניה: מינוי אפוטרופוס משפטי חיצוני לקטין כשההורים נמצאים במאבק משפטי 26
מהו אפוטרופוס משפטי חיצוני? 26
יתרונות של אפוטרופוס משפטי חיצוני 28
מבוא
העבודה תדון בגבולות עצמאותו של האפוטרופוס כלפי הקטין והאחראים כלפיו. כאשר ההורים במאבק משפטי בעצימות גבוהה.
ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם עד גיל 18. משמעות הדבר היא שההורים מחזיקים באופן אוטומטי באפוטרופסות על ילדם הקטין עד הגיעו לבגרות. ההנחה היא שהורים, הפועלים כאפוטרופוסים, מקבלים החלטות לטובת ילדם. כתוצאה מכך, להורים יש זכות מובנית לגדל את ילדיהם באופן אוטונומי, ללא התערבות חיצונית. בדרך כלל, המדינה אינה מתערבת בשיקול הדעת ההורי כחלק מתפקיד האפוטרופסות שלהם, אלא אם כן ההורים אינם ממלאים את חובותיהם כראוי.
כאשר ההורים במאבק משפטי בעצימות גבוהה יתכן ובית המשפט ימנה אפוטרופוס שנחשב המתאים ביותר לטובת הקטין. מועמדים פוטנציאליים כוללים יחידים, תאגידים או האפוטרופוס הכללי. עדיפות ניתנת לבני משפחה, למעט במקרים בהם אדם שאינו בן משפחה ישרת טוב יותר את האינטרסים של הקטין. "בן משפחה" כולל אחים, סבים וסבתות, דודים, דודות ובני/בנות זוג של ההורים.
לפני מינוי אפוטרופוס, בית המשפט ישקול את דעותיהם של ההורים והקטין, בתנאי שהקטין מסוגל להבין ולהביע את דעותיו.
מתי ממנים אפוטרופוס חוקי?
סכסוך בין הורים: התרחיש הנפוץ ביותר למינוי אפוטרופוס משפטי הוא כאשר ההורים נמצאים בסכסוך חמור, כשהם מעדיפים את רצונותיהם האישיים על פני טובת הקטין.
הליכים משפטיים: כאשר קטין מעורב בהליכים משפטיים, באופן ישיר (למשל, הליכים פליליים בבית משפט לנוער) או עקיף (למשל, הליכים אזרחיים בבית משפט למשפחה או בבית דין רבני), וקיים חשש שההורים אינם יכולים לייצג את הקטין באופן הולם. במקרים כאלה, ממונה אפוטרופוס משפטי עצמאי כדי לייצג את האינטרסים של הקטין.
שמיעה ישירה של הקטין היא ההליך המועדף, אך היא כפופה לשיקול דעת שיפוטי. רצונותיו של הקטין עשויים לא תמיד להתיישב עם טובתו או עם טובת הוריו, מה שהופך זאת לאחריות שיפוטית מורכבת.
בקשות למינוי: אפוטרופוס משפטי יכול להתמנות לבקשת הורה, בית המשפט למשפחה, או פקיד מדינה (למשל, רשויות הרווחה, האפוטרופוס הכללי). הקטין יכול גם להגיש תביעה לבית המשפט למשפחה באופן עצמאי או באמצעות ידיד קרוב בעניינים המשפיעים משמעותית על זכויותיו. המינוי הוא לפי שיקול דעת ואינו אוטומטי.
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי מינוי אפוטרופוס משפטי לקטין כשההורים נמצאים במאבק משפטי בעצימות גבוהה?
ביבליוגרפיה לדוגמא
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962
רונן י' וגילת י"צ (2016) "האמנם רווחת ההגנה על הילד במשפט הישראלי?" משפט ועסקים יט 1234-1143.
גילת י"צ (2006) "על הכֶּשל המשפטי המובנה באבחון "טובת הילד" באמצעות מערך שירותי הרווחה" מאזני משפט ה, עמ' 488-403.
גילת י"צ, הרצוג א' "מחשבות על משפט וצדק בהליכי פסילת אמהות – סיפורם של בתיה ובנה עידן כמשל" על קשרי המשפט עם פרופסיות בסביבתו משפט ו' (התשע"ח).
גילת י"צ דיני משפחה – יחסי הורים וילדים – מזונות, יחסי ממון, משמורת וחינוך (תל-אביב, הוצאת חושן למשפט,). תשס"א