עבודה על תיגמול הדירקטור: שכר ואסדרה (עבודה אקדמית מספר 12763)
17 עמ'
תוכן עניינים
אסדרה: החוק להגבלת שכר הבכירים בבנקים ובביטוח 2
הצעת חוק לצמצום פערי שכר בכלכלה הישראלית 11
מבוא
עבודה זו תעסוק בנושא: נבחרת הדירקטורים ״מתאוריה למעשה״: תיגמול הדירקטור- שכר ואסדרה.
על פי חוק החברות, כל הסכם בין חברה לבין דירקטור (בין אם דירקטור רגיל או חיצוני) בנוגע לתנאי כהונתם חייב לקבל אישור מוועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית של בעלי המניות.
בחברות ציבוריות, שכרם של דירקטורים חיצוניים נקבע בדרך כלל על בסיס גודל החברה. רשות ניירות ערך מסווגת חברות ציבוריות לחמש קבוצות על פי ההון העצמי שלהן, מה שקובע את שכר הדירקטורים. התגמול לדירקטורים חיצוניים כולל שני מרכיבים: תשלום שנתי קבוע ותגמול עבור כל ישיבת דירקטוריון או השתתפות בוועדות שמונו על ידי הדירקטוריון.
הדירקטוריון רשאי למנות דירקטור חיצוני כדירקטור חיצוני מומחה אם יש לו מומחיות חשבונאית ופיננסית או מפגין מיומנות גבוהה והבנה עמוקה בתחום העסקים העיקרי של החברה בזכות השכלתו, ניסיונו וכישוריו. בעוד שהתגמול לכל דירקטור חיצוני הוא בדרך כלל אחיד, דירקטורים חיצוניים מומחים עשויים לקבל תגמול גבוה יותר מדירקטורים חיצוניים שאינם מומחים, בתנאי שהתגמול השנתי לכל הדירקטורים החיצוניים המומחים יהיה עקבי.
יתרה מזאת, נקבע כי, מלבד שכרם והחזר הוצאות, דירקטורים חיצוניים לא יקבלו כל תגמול נוסף, במישרין או בעקיפין, עבור כהונתם כדירקטורים (למעט פטור, שיפוי או ביטוח). בחברות ציבוריות רבות, מקובל גם לקבוע את שכרם של דירקטורים רגילים בשווה לזה של דירקטורים חיצוניים.
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי תיגמול הדירקטור: שכר ואסדרה?
ביבליוגרפיה לדוגמא
הצעת חוק החברות (תיקון מס' 20)(תנאי כהונה והעסקה בחברות ציבוריות ובחברות אגרות חוב), התשע"ב - 2012
הצעת חוק הקטנת פערי השכר במשק, התשס"ט–2009, ה"ח פ/1249/18
חוק החברות, התשנ"ט- 1999
פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג- 1983