עבודה על היבטים חוקתיים בנוגע להעדפה מתקנת בייצוג נשים בפוליטיקה הישראלית (עבודה אקדמית מספר 12783)
35 עמ'
תוכן העניינים
היבטים חוקתיים של העדפה מתקנת של נשים
טיעונים בעד ונגד העדפה מתקנת של נשים
הגורמים לייצוג מועט של נשים בפוליטיקה
השפעתה של שיטת הבחירות על ייצוג נשים בפוליטיקה
חקיקה לקידום השוויון בין המינים
מבוא
עבודה זו תבחן מהו הדין המצוי והרצוי לגבי העדפה מתקנת בייצוג נשים בפוליטיקה הישראלית.
שיעור הנשים בזירה הפוליטית משפיע על התרבות הפוליטית: שיעור גבוה של נשים בזירה זו יוצר נראות מעניק לנשים הכרה סמלית, והוא צפוי לקדם תפיסה הרואה בנשים אזרחיות שוות ערך לגברים, בעלות כישורים וזהות פוליטית עצמאית. נשים תמיד זכו לייצוג סמלי בפוליטיקה הישראלית, אפשר בניית מיתוס של מערכת שוויונית ופתוחה.משקף שני תהליכים סותרים: הכרה בנשים כקטגוריה חברתית אולם פעילות פוליטית על בסיס זהות מגדרית נתפשת כבלתי לגיטימית. שני התהליכים- הכרה בנשים ודחיקתן לשוליים מעוגנים בתבניות חשיבה עמוקותכגון, העולם הבינארי, האתוס הלאומי והדתי, צורכי הביטחון והמשפחתיות, במרבית המפלגות קיימות בתוכן או לידן מחלקות נשים "מובלעת של עולם הנשים", במקום להתחרות בגברים על כל המשרות הן התחרו בינן לבין עצמן על "המקום הסמלי" שיועד להן. הנשים מצאו עצמן בדילמה מתמדת ביחס לזהותן הפוליטית. אם בחרו לפעול כחברות מפלגה קוטלגו כ"נשים". אם בחרו להתארגן על בסיס מגדרי, הן נדחקו לשוליים יחד עם הנושאים בהם טיפלו. ארגוני הנשים ליד המפלגות היוו אמצעי להכללת נשים בזירה הפוליטית ובד בבד גם לדחיקתן לשוליים.
ככלל תכונת המגדר מהווה חסם בייצוג נשים בפוליטיקה ובכך ישנה פגיעה בעיקרון הדמוקרטי של ייצוגיות. בישראל קיים אי שוויון בולט בהשתתפות נשים במערכת הפוליטית הרשמית. בכנסת הפער בין מספר הנשים לגברים גדול והנשים היוו תמיד מיעוט קטן בקרב חברי הכנסת. בממשלות ישראל ייצוג הנשים קטן עוד יותר לעיתים לא היה כלל ייצוג נשים. ראוי לציין כי הממשלה הנוכחית היא בעלת ייצוג הנשים הגבוה ביותר מקום המדינה (בממשלה הנוכחית מכהנות שלוש נשים בתפקידי שר ושתיים בתפקיד סגניות שרים). ברשויות המקומיות הנשים היוו מאז ומתמיד מיעוט ולמרות עליה במספר הנשים הנבחרות אחוז הנשים ירד בין שנות ה – 80 לסוף שנות ה– 90. ככלל בכנסת, רוב הנשים הגיעו ממפלגות השמאל ולגבי הרשויות המקומיות השינוי המשמעותי ביותר הוא היחלשות המפלגות הגדולות. שינוי זה אפשר את עליית כוחן של המפלגות העצמאיות. ייתכן והדבר סייע לעליית מספר הנשים הנבחרות ברשויות המקומיות מאחר וקרוב למחצית מהנשים בבחירות 1998 משתייכות למפלגות עצמאיות.
שאלת המחקר
מהו הדין המצוי והרצוי לגבי העדפה מתקנת בייצוג נשים בפוליטיקה הישראלית?
ביבליוגרפיה לדוגמא
פרופ' אריאל בנדור, פרופ' שחר ליפשיץ, ד"ר קנר ירון. אמנה ישראלית (לאור הקרע בעם ורפורמת נתניהו-לוין), הוצאת משכל (2023)
סאיני א' נחותות, הוצאת משכל (2023)
ד"ר אלבז שגיא שסעים בחברה הישראלית: יציאת חירום. הוצאת כנרת-זב"מ-דביר (2023)
דפנה ליאל עושים פוליטיקה, הוצאת משכל (2022)
מיכאל מירו בית הספר לפוליטיקה: החברה האזרחית. הוצאת רסלינג (2022)