עבודה על זכות השתיקה (עבודה אקדמית מספר 12864)
20 דק'
תוכן עניינים
איזון זכויות חשוד עם כוח הריבון
הזכות לשתיקה כמוטיבציה לאיסוף ראיות חיצוניות - טיעון "התובע העצלן"
מבוא
עבודה זו תעסוק בנושא מרתק: מעמדה של זכות השתיקה בדין הישראלי בחקירה ובמשפט?
הביקורת של ג'רמי בנת'ם על הזכות לשתיקה היא קשה במיוחד, והוא טוען שאם פושעים היו צריכים להמציא מנגנון הגנה אידיאלי, הם היו מעדיפים את הזכות לשתיקה מעל הכל. ההיגיון של בנת'ם מבוסס על האמונה שרק האשמים יבקשו מקלט בשתיקה, בעוד שהחפים מפשע יטענו בקול רם לחפותם. עם זאת, פרספקטיבה זו מאמצת ראייה פשטנית של המציאות, ומקטלגת מצבים לשחור או לבן בלבד. בעוד שטענה זו עשויה להיות נכונה במקרים רבים, ישנם חריגים משמעותיים. חשודים רבים מתקשים לנסח או להבין בשל אתגרים נפשיים או רגשיים, או בשל חוסר בהוראות ברורות לגבי זכותם המלאה לשתיקה, מה שמשאיר תחום זה זקוק לבחינה נוספת ועלול להשפיע על האופן שבו מועברות אזהרות.
יתר על כן, קביעת חפות או אשמה הוא לעתים קרובות תהליך מורכב שאינו תלוי אך ורק בשאלות ברורות כמו האם מישהו היה נוכח וביצע שוד. ייתכן שחשודים אינם מודעים להגנות משפטיות שיפטרו אותם מאחריות פלילית. בנוסף, המורכבות והחומרה של פעולות קשורות עלולות להתפרש בצורה שגויה על ידי ייצוג לא מדויק של אירועים על ידי חשוד, מה שמוביל לשיפוטים מוטעים שאינם בהכרח תואמים את האמת העובדתית. לכן, ההנחה ששתיקה היא בחירה שנעשית אך ורק על ידי האשמים מוטלת בספק, בדומה למושג המופרך שרק האשמים מודים בפשעים שלא ביצעו. לזכות לשתיקה יש מספר מטרות שנשארות רלוונטיות וחיוניות. מטרות אלו יפורטו בקצרה בפסקאות הבאות.
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי מעמדה של זכות השתיקה בדין הישראלי בחקירה ובמשפט?
ביבליוגרפיה לדוגמא
פרופ' לב-און א' רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב. משכל הוצאה לאור, (2023)
ליכט א'. "הגנה מן הצדק" - מבט עיוני ומעשי. אוצר המשפט (2023)
ש"ז פלר, על "זכות השתיקה" – חסרת הטעם וההושעה, משפט ועסקים א' (תשע"ד)
חיה זנדברג, זכות השתיקה וזכותו של נאשם שלא להיחקר על עברו הפלילי: אגב פסק דין מילשטיין, משפטים ל"ט/2, תש"ע
דורון מנשה "משקלה הראייתי של כבישת עדות הנאשם" הפרקליט נג (1) (תשע"ד) 41
דורון מנשה, שתיקת החפים - עיון מחודש בהלכת מילשטיין, הארת דין ה(2), תשס"ט
עדיאל זימרן ונתנאל דגן "ביקורת שיפוטית על רשויות אכיפת החוק: בין מינהלי לפלילי" משפטים כרך נב, האונ' העברית ירושלים (2021)