סמינריון טראומה משנית, חשיפה לאירועי טרור,אמצעי התקשורת, התמודדות עם דחק מצב בטחוני,כמותני שאלונים סטודנטים (עבודה אקדמית מספר 1426)
שאלת מחקר:
כיצד באה לידי ביטוי חשיפה לאירועי טרור?
תוכן עניינים
מבוא
רקע תיאורטי
מהי טרומה
טראומה משנית
מודל הדחק
התמודדות עם מצב דחק
שיטה
נבדקים
כלים
תוצאות
דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
השפעתו של האירוע הטראומטי מועצמת כאשר אין אנו מוכנים אליו. ברוב המקרים ההתרחשות הטראומטית היא פתאומית ואינה צפויה.
לפי הגדרה זו האירוע הטראומתי אינו חייב לקרות דווקא לי-
נכון. גם אם אנחנו צופים בהתרחשות קשה או אפילו רק שומעים עליה – גם אז אנו יכולים להיות מוצפים בתחושות של פחד וחוסר אונים. חוויה כזו עשויה להיות טראומטית עבורנו.
אם כך, במדינה שלנו כל אחד יכול לחוות טראומה-
כל אדם בכל מקום עשוי להיקלע לאירועים טראומטיים או לשמוע עליהם. בישראל, עקב הסכסוך הישראלי-ערבי, אנו חשופים יותר לאירועי טראומה הנובעים ממצבי מלחמה וטרור. במילים אחרות, בישראל אנו חשופים יותר לטראומה על רקע לאומי.
יש להבחין בין נפגעיה של טראומה זו לבין נפגעי טראומה כתוצאה מאירועים אחרים, כמו תאונות דרכים או התעללות. הייחודיות נובעת מהשילוב שבין התגובה של הפוסט טראומה של אותם נפגעים לבין ההקשר החברתי, הציבורי והלאומי שבו התרחשה הפגיעה.
כולנו מגיבים לחוויות טראומטיות בצורה זו או אחרת. האופן שבו נגיב לאירוע טראומטי תלוי מצד אחד באופי האירוע, בעוצמתו ובמשכו, ומצד שני בהיסטוריה האישית שלנו, במידת התמיכה החברתית והמשפחתית שיש לנו וביכולת ההתמודדות הטבעית שלנו.