פרה-סמינריון רשלנות מקצועית, נזקים בשל הסתמכות על בעלי מקצוע רשלניים, נזיקין (עבודה אקדמית מספר 150)
17 עמודים
שאלת המחקר
כיצד באים לידי ביטוי נזקים בשל הסתמכות על בעלי מקצוע רשלנייםן?
נזקים בשל הסתמכות על בעלי מקצוע רשלניים- האחריות הורחבה גם לרשלנות מקצועית של בעלי מקצוע וספקי שירותים - כגון עורכי דין, רואי חשבון, בנקים וכיוצא בזה, אשר יכולים לגרום לנזקים כלכליים טהורים לא רק על ידי מצג אלא גם ביכולתם לתת שירות רשלני.
בתחילה הוכרה אחריות בתביעות על רשלנות בהן הנזק הוא ישיר דוגמת פסק-דין קורנפלד, שם תובעים דיירי הבניין את יוזמי בניית הבניין, שלא היו בנאים במקצועם, על החזר הוצאות תיקון הדירה - בשל הנזק שנגרם מהיות הבניין רעוע (החזר הוצאות הינו נזק כלכלי גרידא). בית-המשפט פוסק שאמנם לא מדובר בבעלי מקצוע, אך הנתבעים התחזו לאנשי מקצוע, והנזק הוא של בעלי מקצוע לכאורה - לכן הוכרה זכות הפיצוי, למרות היותו כלכלי טהור.
בפסק-דין סילביו, נידונה חבותו של עורך-דין כלפי הצד השני שאינו מיוצגו. עורך-הדין ניסח חוזה שלא היה סביר כלפי הצד השני, דבר שהוביל לאבדן הדירה. זהו חריג נוסף, כאשר השאלה בפסק-הדין הייתה - האם יש אחריות לגורם מקצועי כלפי צדדים שלישיים? ברק קובע שעורך-הדין יחוב כלפי הצד אותו הוא לא מייצג. אומנם הוא נותר בעמדת מיעוט לגבי התוצאה הסופית, אך יכול שקביעתו לגבי האחריות כלפי צדדים שלישיים תופסת.
אם כך ראינו כי גורמים מקצועיים יכולים לגרום לנזקים כלכליים טהורים - לא רק על ידי מצג אלא גם ביכולתם לתת שירות רשלני ובכך לגרום לנזק כלכלי. כאן הפסיקה ליברלית יותר וזה מובן דווקא. השאלה המעניינת היא אחריות גורם מקצועי לנזקים כלכליים טהורים שהוא גורם לצד שלישי - עד כמה רחוק ניתן ללכת?
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ע' אזר "רשלנות מקצועית של עורך דין" הפרקליט מה 279
עדי אזר ואילנה נירנברג רשלנות רפואית פרלשטיין-גינוסר