עבודה אקדמית פרשנות חוזים משפט משווה, משפט רומי, משפט עברי, בריטניה, ארה"ב, צרפת, גרמניה, משפט עתיק (עבודה אקדמית מספר 1660)
7 עמודים.
תוכן עניינים
משפט עתיק
מאפייני המשפט העתיק
משפט רומי
משפט עברי
משפט קונטיננטלי
משפט צרפתי
משפט גרמני
שיטות המשפט המקובל
משפט אנגלי
משפט אמריקני
ניסיונות להאחדת המשפט
אמנת האומות המאוחדות בדבר חוזים למכר טובין בין-לאומי
העקרונות של Unidroit לחוזה מסחר בין-לאומי
ביבליוגרפיה
המשפט העתיק מתאפיין בכך שהוא נותן מובן אובייקטיבי – מובן המנותק מכוונתם (הסובייקטיבית) של היוצרים – ללשון הטקסט.ההתנתקות מקדושת המילה הכתובה פותחת לרוב פתח לתורות פרשנות סובייקטיביות. אלה מתחלפות לעתים בתורות אובייקטיביות או תורות סובייקטיביות-אובייקטיביות.
בתקופה הפרה-קלאסית נהגה במשפט הרומי הגישה הפורמליסטית. לפיה, יש למילים שונות – אשר השימוש בהן משכלל פעולה משפטית – מובן שהדין נותן להן, בלא שהצדדים יכולים לשנותו. כוונתו של יוצר הטקסט לא הייתה רלוונטית בפרשנותו. בתקופה הפוסט-קלאסית – בהשפעת התאוריה המוסרית היוונית והנצרות – גברה חשיבותה של הכוונה. תחת ה-verba באה ה-voluntas. התקופה הקלאסית הצטיינה במעבר מעמידה יתרה על ה-verba לעבר ה-voluntas .
המשפט העברי, חרף מקורותיו העתיקים, נוקט גישה מודרנית בפרשנות החוזה . על-פי גישה זו, כוונת הצדדים היא הכלל המרכזי בפרשנות החוזה. על כלל זה עמד רבנו ירוחם :
"כלל גדול בידינו בכל תנאי שאדם מתנה עם חברו שאין להלך אחר לשון הכתוב אלא אחר הכוונה לבד"
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-12 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
א' ברק פרשנות במשפט, חלק ג', (נבו, י-ם)
ס. דויטש, "סעיף 12 לחוק החוזים, האמנם תרופה לכל מכאוב", מחקרי משפט ד' (תשמ"ו), 39.
ש' לרנר "דיני חוזים-מגמות והערכה",משפטים כא (תשנ"א) 41-6,33
פרופ' גבריאלה שלו דיני חוזים – החלק הכללי (תשס"ה).