סמינריון זכותו של החולה הנוטה למות לקבוע את הצורה והדרך שבה יילך לעולמו (עבודה אקדמית מספר 1758)
עבודה מספר 1758
עבודה אקדמית מספר 1758
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי זכותו של החולה הנוטה למות לקבוע את הצורה והדרך שבה יילך לעולמו?
תוכן עניינים
א. היקף הבעיות
ב. זכויות מנוגדות
1. החולה
2. המשפחה
3. הרופא
4. המערכת החברתית
ג. תשובות חוץ-ממסדיות
ד. התשובות המשפטיות שניתנו לבעיות שהוזכרו
1. בחקיקה
2. בפסיקה
ה. ועדת שטיינברג
ו. סיכום
זכותו של החולה הנוטה למות לקבוע את הצורה והדרך שבה יילך לעולמו- אינה מוגנת כיום בחוק. הצעות חוק חדשות העומדות לדיון בכנסת אמורות לשנות מצב זה - אך הן שונות זו מזו בגישתן. הצעת החוק הממשלתית מאמצת את הצעת הרוב של חברי ועדת שטיינברג, ואילו הצעתם של חה"כ איתן וברונפמן מאמצת את מרבית הצעות הוועדה אך מסתפקת בשינוי חלקי: הצעת החוק הממשלתית מעניקה לחולה אפשרות לחייב את מטפליו לנהוג לפי "הוראות רפואיות מוקדמות", אך היא שוללת זכות זו מחולה בלתי כשיר דווקא בששת החודשים האחרונים לחייו. הצעת חברי הכנסת נמנעת מכפיית מה שאינו מוסכם על הכול. החיבור מכוון להצביע על כך ששליטתו האוטונומית של החולה על גופו הוכרה בחוק זכויות החולה ובדין. ניסיון לכפות גישה שמרנית על אזרחים אשר דוגלים באוטונומיה של החולה על גופו - פוגע במצב החוקי הקיים ומהווה עוול קשה לגביהם.
שמו של החיבור לקוח מהצעות החוק שהוגשו לכנסת ה-15, בהן נקטו בכינוי "נוטה למות" לגבי החולה באחרית ימיו: הביטוי "חולה סופני" נדחה משום שבמחשבה שנייה - הרי כולנו סופניים, ומשעת לידתנו אנו פוסעים בנתיב שסופו קבוע מראש
- מי שחולה במחלה סופנית עשוי להאריך ימים במחלתו, ועניינו של החוק נוגע לחולים שמותם קרוב ממש, בטווח צפוי של חצי שנה. חשוב לציין שבדיון בטיפול פליאטיבי, יש התייחסות מיוחדת ל"חולה הסופני", מושג רחב יותר מ"החולה הנוטה למות".
לא לחינם מכונה מיתתם של צדיקים "מיתת נשיקה" - שכן בזמננו רק מעטים זוכים למות במיטה שבביתם, מיתה שאין בה התבזות ואיבוד הפרטיות. באורח פרדוקסלי נמצא שהתקדמות הרפואה והטיפול הרפואי, עם שהם מאריכים את תוחלת חייו של אדם - הם גם מביאים עליו מוות זר ומנוכר, בידי מטפלים מקצועיים בבתי חולים, כשלעתים קרובות מתאפשרות לו שעותיו האחרונות באמצעות מכשירים מקיימי-חיים שמעניקים לו אותן באופן מלאכותי
ויש מי ששעות אלו נכפות עליו, להוותו.
המתת חסד מוגדרת כזירוז המוות של החולה על ידי המטפלים בו. המתת חסד יכולה להיות פסיבית (אי-נקיטה של אמצעים רפואיים) או אקטיבית (המתת החולה באופן פעיל, בדרך כלל על ידי רופא, על מנת לגאול אותו מייסורי מחלתו)
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
S.M. Glick "Euthanasia: An Unbiased Decision?" 102 Am J. of Med. 294, 295 .
A.T. Fortunato "Fighting The 'Burden of Life': The Moral Judgment of Terminally ill Regarding the Value of Their Lives and What The Rest of Us Can Do About It".
הצעת חוק זכויות החולה,
חוק זכויות החולה,
הצעת חוק הימנעות מהארכת חיים - הוראות רפואיות מקדימות, , ה"ח 3019
הצעת חוק הימנעות מהארכת חיים,
הצעת חוק החולה הנוטה למות,