הורדה מיידית מאות עבודות חינם מחיר הוגן מ-50 ש״ח
📞 ווצ'אפ - מסרון: 050-4334497  ·  letsmakesmart@gmail.com
💬 ווצ'אפ

עבודה על ריאות ירוקות, שטחים פתוחים, איכות הסביבה, שטח פתוח תכנון ובניה, פירבור, ריאה ירוקה, אקולוגיה תכנונית (עבודה אקדמית מספר 1807)

35 עמ'

עבודה אקדמית מספר 1807

לרכישה

 שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי החשיבות הציבורית של ריאות ירוקות?

 תוכן עניינים

מבוא

פרק א: שטחים פתוחים

הגדרה.

גנים פנים שכונתיים (גני משחקים) –

גנים שכונתיים –

פארקים רובעיים–

פארקים עירוניים–

שטחי טבע, נוף ומורשת (טבע עירוני)–

תפקודים תכנוניים–

תפקודים חברתיים–

ערכיות נוף ושטחים פתוחים

סיווג שטחים פתוחים

האם ערך השטח הפתוח תלוי בחלופת הייעוד?

ערך השטח הפתוח- הערך למי?

פרק ב : שטחים פתוחים עירוניים בעידן בנייה מואצת

ריאה ירוקה

פיתוח ריאות ירוקות

שנות ה 90 לעומת שנות 2010

מנגנון ההגנה על שטחים פתוחים לפני הרפורמה של תיקון 101 ולאחריה.

סמכויות ותוכניות

פרק ג: שטחים פתוחים בין עירוניים בעידן פרבור

פרבור או בנייה במרכז הערים – שיקולים בעד ונגד.

עידוד ממשלתי

מאפייני פיתוח של הפרבר

השלכות כלכליות וחברתיות של פרבור

אי יעילות של תחבורה ציבורית

השפעות סביבתיות של פרבור

אובדן שטחים פתוחים ואדמות חקלאיות

תרומה להכחדת בעלי חיים , קיטוע בתי גידול

פרבור בישראל

פרבור המסחר בישראל

פרבור המסחר וקניות בשבת

הרפורמה בקרקעות ישראל

השפעות הפרבור בישראל

יקור בניית תשתיות ושל תחזוקת שירותים עירוניים

שימוש מוגבר ברכב פרטי והקטנת השימוש בתחבורה ציבורית

התנגדות לפרבור בישראל

שילוב של הערכות כלכליות בתהליכי קבלת החלטות

פרק ד : תמ"א 35

רעיון המרקמים

סיכום

מקורות

עבודת סמינריון זו בנושא תכנון ובניה[1] תתמקד בשטחים פתוחים מבחינת היבטים משפטיים וחברתיים.

בשנים האחרונות, עם עליית המודעות לשימור הסביבה, גוברת התחושה בקרב גופי התכנון, כי נדרשת הטמעה של חשיבה כלכלית בהתנהלות של גופי התכנון ומקבלי החלטות אחרים. זאת, במקביל לאימוץ של כלים כלכליים או ״דיבור בשפה כלכלית״. יש כאן איפה צורך הדדי הן מבחינת העניין הסביבתי והן מבחינת ההכרה בחשיבות הנושא, כי אל מול השפה הכלכלית שבה מוצגים נושאי הפיתוח, צריך גם הנושא הסביבתי להיות מוצג בטרמינולוגיה זו.[2]

צורך זה אף גובר עקב העובדה שלמרות שקיימת יכולת להעריך ואף לדרג ברמה האורדינלית את ערכיותם של שטחים פתוחים לשם בחינת חלופות לפיתוח, הרי שבהעדר ערכים כלכליים ברורים ומוסכמים לשטחים במצבם הטבעי, הפתוח - יש קושי למוסדות התכנון להתמודד עם לחצי פיתוח בכדי להצדיק את חלופת האפס (חלופת אי הביצוע), או חלופות אחרות הממזערות את הנזק הסביבתי/ציבורי.

לפיכך, למרות העובדה כי כבר עשורים רבים מתבצעות הערכות כלכליות של התועלת הנובעת ממוצרים ציבוריים, עדיין לא התקבע השימוש בהערכות אלו למדידת ערכם של השטחים הפתוחים, כמרכיב במערך השיקולים לקבלת החלטות בנושאים אלו.

שאלה מרכזית שיש לשאול, היא האם הערכה כלכלית של שטחים פתוחים יכולה להשתלב בקבלת החלטות בנושאי שטחים פתוחים, או שמא עצם העיסוק בתחום זה מנוגד למודל הנוכחי של קבלת החלטות המצוי, בעיקרו, במישור התכנוני, שאינו בוחן שיטתית שיקולים כלכליים.

הכללת ״שיקולים כלכליים״ במסגרת החלטות תכנוניות נתפסת כיום כהכללה של שיקולים בהיבט מאוד צר של הכלכלה. קרי, כיצד החלטה תכנונית עשויה להיות מושפעת או להשפיע על היבטים בעלי ביטוי ישיר בכלכלה, כגון תעסוקה, הכנסות (כולל חלוקת הכנסות), הוצאה תקציבית, רווחיות, ותרומה לתוצר/פעילות כלכלית.[3]

ואולם, ניסיון לאמוד את הערך הכלכלי של שטח פתוח מתיימר להרחיב את זווית הראייה הכלכלית לכדי מודל שלם של קבלת החלטות, הנכון לכל תחום כמעט. הוא מייצג תפיסה לפיה העדפותיו של הפרט, בכל היבט של התנהגותו, ניתנות (וצריכות להיות) מבוטאות בערכים כלכליים, אותם ניתן לכמת, גם אם לא ניתן להם ביטוי באמצעות השוק.

לפיכך, ובמקביל, הערכה כלכלית של שטחים פתוחים בבואה לשמש בקבלת החלטות, הינה למעשה מרכיב אחד בתוך ניתוח עלות תועלת. ההערכה הכלכלית של השטח הפתוח מייצגת את התועלת מהשטח הפתוח, ולעומתה עומדת העלות של שימור השטח הפתוח (אובדן התועלת נטו מפיתוח, לאחר קיזוז העלויות הנלוות).

תוצאת ניתוח עלות התועלת באה, ברמה מסוימת, להחליף את ההחלטה התכנונית, שכן היא מתיימרת לייצג את כלל העדפותיו של הציבור, אותו המערכת התכנונית והחלטותיה אמורים לשרת* יש להדגיש כי בעבודה זו הגדרת העלויות והתועלות (משימור השטחים הפתוחים ו/או חלופות אחרות) היא תמיד מנקודת המבט של כלל החברה והמשק*

המסקנה היא, שמתגלעת פה סתירה מסוימת בין שתי גישות אלו, שכן הגישה התכנונית מתייחסת לשיקול הכלכלי כאל אחד ממכלול השיקולים אליהם צריך המישור התכנוני להתייחס.[4]

אם ננסה להשוות בין שתי הגישות, נגלה כי הגישה הכלכלית אשר מציגה לכאורה תוצאות כמותיות, מתיימרת להיות מדויקת יותר (בהינתן יישום נכון ואופטימאלי) ומשקפת בצורה טובה יותר את העדפות הציבור, לפחות לנקודת זמן מסוימת. עם זאת, הגישה התכנונית הינה לכאורה מדויקת פחות, ומסתמכת פחות על הניסיון לשקף במדויק את העדפות הציבור אלא יותר את צרכיו, תוך התבססות על מערך שיקולים רחב ופרספקטיבה ארוכת טווח ומקצועית יותר. כפראפרזה על אמרתו של בן גוריון (״אינני יודע מה העם רוצה, אני יודע מה העם צריך..״) הרי שהגישה התכנונית מתאימה יותר לגישה זו.

כך או כך, בפועל ישמש האומדן הכלכלי (אם וכאשר הוא ישמש) כנספח או כחלק ממערך השיקולים הנוכחי וככלי משלים בשיח התכנוני, שכן אין ביכולתו כעת, וכנראה גם לא בעתיד, להוות תחליף למערכת זו.

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית):

ד"ר פ' נרקיס, איכות הסביבה - תיאוריה ומעשה. אוצר המשפט (2023)

 ט' חתוקה, דפוסי תכנון: דירה, בניין, שכונה, מרכז, עיר, מטרופולין, מדינה. הוצ' רסלינג (2022)

[זרחין ענבל ויודן רופא, איכותם של שטחים ציבוריים פתוחים – השוואה בין שכונות עירוניות בנגב ובמישור החוף

 

💬