עבודה סמינריונית מוסר וצדק בעיני בית-המשפט העליון (עבודה אקדמית מספר 1898)
34 עמודים עבודה מספר 1898
עבודה אקדמית מספר 1898
שאלת המחקר
כיצד באים לידי ביטוי מוסר וצדק בעיני בית-המשפט העליון?
"במשפט," אומר השופט זמיר במסגרת חוות-דעתו בדיון הנוסף בפרשת נחמני, "לכל הפחות, יש כללים קודמים, ואף אם לעתים הם מעורפלים וגמישים, יש בהם מידה רבה של אובייקטיביות. הצדק, לעומת זאת, הוא שדה פרוץ, שכל אחד הולך בו בכיוון שנראה לו, בעיניים סובייקטיביות, בלא סימני דרך ובלא תמרורים." 2אמירות ספקניות מעין אלה לגבי טבעו של הצדק ולגבי ההבדל בין הצדק למשפט נשמעות גם מפי שופטים אחרים של בית-המשפט העליון. מטרתו של חיבור זה היא לדון באופן ביקורתי באמירות אלה, רוצה לומר, במעמדו של הצדק בעיני בית-המשפט העליון. בחלק הראשון של החיבור אַראה שהתפיסה שלפיה הצדק הוא "שדה פרוץ" רווחת למדי בבית-המשפט העליון. לאחר-מכן אטען שתפיסה זו ראויה להידחות, וכי בבחינות הרלוונטיות, המשפט אינו פחות פרוץ מהצדק. אטען שגם אילו היתה תפיסה זו נכונה, הרי שמבחינה חינוכית היה מוטב שבית-המשפט העליון יצניע אותה, במקום שייתן לה ביטוי ויעודד אותה. אסיים בטענה שהשופטים אינם מחזיקים באמת בתפיסה "פרוצה" של הצדק, או בכל מקרה, אינם נוהגים לפי מה שמתחייב ממנה. אם טענה אחרונה זו נכונה, לא יהיה לבית-המשפט קשה לקבל את הצעתי להימנע מנתינת ביטוי להלכי רוח ספקניים באתיקה.3
למושג הצדק יש מובן רחב, שבו הוא חופף כמעט למושג המוסריות, וכן מובנים צרים, במיוחד צדק שבחלוקה (צדק דיסטריבוטיבי) וצדק שבגמול (צדק רטריבוטיבי). בדיון שלהלן אשתמש במושג הצדק במובנו הראשון, הרחב, אף שכל שאומַר יחול, בשינויים המתבקשים, גם על צדק במובניו הצרים יותר. לא אבדיל איפוא בין "ספקנות מוסרית" לבין "ספקנות לגבי הצדק", בין שאלת "מעמד הצדק" לשאלת "מעמד המוסריות".
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
R.M. Hare Moral Thinking (Oxford) 218
R. Dworkin Law’s Empire (London) 86
שטרסברג-כהן מפתחת העיר כבר הד, לעיל הערה 8, בעמ' 518, הערה 5.