עבודה סמינריונית שימוש במשפט כסמל סטטוס (עבודה אקדמית מספר 1905)
40 עמודים עבודה מספר 1905
עבודה אקדמית מספר 1905
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי שימוש במשפט כסמל סטטוס?
בתקופה שקדמה להקמת המדינה זכתה פעילות רכישת הקרקעות של הקרן הקיימת לישראל (להלן: הקק"ל או הקרן) בתמיכה ציבורית רחבה. מנהיגי התנועה הציונית ראו בהתיישבות יהודית תנאי להצלחת המפעל של הקמת בית לאומי, והבינו שבהיעדר כוח ריבוני, הדרך הראשית להשגת קרקעות לצורך התיישבות היא קנייה מאת הבעלים הערביים. תובנה זו השתנתה באופן דרסטי לאחר קום המדינה. הרכוש הקרקעי שהותירו אחריהם התושבים הערביים נתפש על-ידי רשויות המדינה, ונוצר מצב של שטחים נטושים רחבי-ממדים שהיה ניתן לנצלם לשם הקמה והרחבה של התיישבויות יהודיות. בתנאים חדשים אלה, שבהם נשמט הבסיס מעיקר תפקידה של הקק"ל - לגאול אדמות מלא-יהודים - החלו להישמע קולות שטענו כי הקרן סיימה את תפקידה ואין נחיצות בהמשך קיומה. ראשי הקרן, שהיו מודעים היטב לשינוי לרעה שחל במעמדה, יצאו למאבק שנועד למנוע את חיסולה, אחד התחומים המרכזיים שבהם פעלה הקק"ל היה התחום המשפטי.
בחיבור זה אתמקד בפעילות הקרן במישור המשפטי בחמש השנים הראשונות לאחר ייסוד המדינה, ובמיוחד ברקע ההיסטורי של חוק הקק"ל, שנחקק . חוק הקק"ל, שאפשר את שינוי מעמדה המשפטי של הקרן מחברה אנגלית לחברה ישראלית, היה חוק בעל תוכן ביצועי דל. החוק לא הקנה לקק"ל סמכויות עקרוניות שהיו חשובות להתנהלותה המעשית, והטבות המס שנכללו בו לא דרשו חוק מיוחד. מנקודת-מבט משפטית-פורמלית יכלה הקרן, כמו כל חברה זרה אחרת, ליהפך לחברה ישראלית על-פי ההוראות של פקודת החברות המנדטורית שהיתה תקפה באותו זמן. והנה, אף-על-פי שדרך-המלך היתה פתוחה לפניה, התעקשה הקק"ל על חקיקת חוק מיוחד. מטרת החיבור היא לברר את הסיבות שהניעו את הקק"ל לבחור במהלך זה. מהחומר ההיסטורי עולה כי היחסים המתוחים ששררו בין הקק"ל לבין ממשלת ישראל, מחד גיסא, ובין הקק"ל וההסתדרות הציונית, מאידך גיסא, היוו גורם מכריע בקבלת ההחלטה לדרוש חוק מיוחד. הקק"ל ראתה בחוק המיוחד סמל שעשוי לעזור לה לחזק את מעמדה ביחסיה עם הממשלה ולהשוותה מבחינה סמלית למעמד ההסתדרות הציונית, שזכתה שנה קודם-לכן בחוק שהקנה לה מעמד ממלכתי במדינת-ישראל.
מנקודת-מבט תיאורטית, החיבור מציג דוגמה מעניינת מן ההיסטוריה המקומית לשימוש בחוק כבמשאב סמלי ולקשר שבין התרבות החיצונית לבין תכניו של המשפט. על-פי התפיסה של משפט ככללים - שהיא נקודת-המבט הרווחת בקרב משפטנים - עיקר פועלו של המשפט הוא קביעת כללים המסדירים את דרך חייהם של בני-האדם; התוויית דרך מסוימת, מבין שורה של דרכים אפשריות, 'שבה ייעשו הדברים'. לעומת זאת, על-פי הגישה המרחיבה להבנת פועלו החברתי של המשפט, אפיון המשפט כמערכת הסדרים ביצועיים הוא סיפור לא-שלם. למשפט יש גם פן פונקציונלי הבא לידי ביטוי במסר הסימבולי שמועבר על-ידי הכללים המשפטיים. סיפורו של חוק הקק"ל מצביע על יכולתו של המשפט ליצור משמעות בחייהם של בני-האדם באמצעות ההיבט הצורני של חקיקה מיוחדת. הסיפור גם מדגים כיצד התרבות החיצונית למשפט, שבמסגרתה זכתה הקק"ל למעמד של סמל יהודי-לאומי, חלחלה אל הספרה המשפטית והשפיעה על המהלך של חקיקת חוק סימבולי.