עבודה סמינריונית כוונה- משפט עברי דיני עונשין (עבודה אקדמית מספר 1906)
19 עמודים עבודה מספר 1906
עבודה אקדמית מספר 1906
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי משפט עברי דיני עונשין?
עבירות צריכות כוונה 1 ואף מצוות צריכות כוונה. מי שעשה מעשה עבירה שלא בכוונה רעה קרוי שוגג, ואילו מי שעשה מעשה עבירה בהיסח הדעת, שלא בכוונה כלל, קרוי בהלכה "מתעסק"2. "מתעסק" הוא, אפוא, מי שעשה מעשה בהיסח הדעת שלא מתוך מודעות. בסיום מסכת שבת3 מסופר על רבה בר רב הונא שמצאו החכם עולא יושב בשבת באמבטיה מלאה מים ומודד אותה. תמה עולא על כך, שהרי מדידה היא מלאכה האסורה בשבת. השיבו רבה בר רב הונא שהוא איננו מודד ממש, אלא "מתעסק בעלמא אנא". מפרש רש"י: "מתעסק" - "שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא". "מתעסק" הוא מי שעשה מעשה באקראי, בהיסח הדעת, ללא כל כוונה וללא מודעות, מתוך חוסר תשומת לב. מעשה כזה איננו בכלל "מעשה" לא מבחינה משפטית ולא מבחינה הלכתית. כגון, נתכוון אדם לאכול חתיכת בשר ימנית שהיא מותרת (שומן) ומתוך היסח הדעת הלכה ידו ונטלה את החתיכה השמאלית שהיא אסורה (חלב)4 והוא אכלה, הרי זה "מתעסק" ופטור (מלהביא קרבן חטאת, כדינו של מי שעבר עבירה בשוגג). ואילו "שוגג" הוא מי שעשה את המעשה מתוך רצון ומתוך מודעות מלאה, אלא שטעה לגבי אחד מיסודות העבירה, בין שטעה טעות עובדתית, בין שטעה טעות משפטית -הלכתית5. מי שעבר עבירה בשוגג פטור מעונש, אך חייב להביא לבית-המקדש קרבן חטאת, ואילו מי שעשה זאת כ"מתעסק" פטור אפילו מלהביא קרבן חטאת.
וכך מבאר רש"י את המושג "מתעסק" :6 "כגון, חלב ושומן לפניו, ונודע שזה חלב וזה שומן, והביט למקום אחר והלכה ידו אל החלב ואכלו... ולא דמי ל'שוגג', דשוגג היינו שנתכוין ל(אכול) חתיכה (ימנית) זו עצמה ואכל חתיכה זו, אבל סבור שהוא שומן ונמצאת חלב".
ביבליוגרפיה לדוגמא
י' בזק "המחשבה והרצון כחלק מיסוד הכוונה הפלילית בהלכה ובמשפט" סיני קכג-קכד (תש"ס) נג-סד" ו סנהדרין סב ע"א, רש"י ד"ה "אחת שהיא הנה":
משנה, כריתות ד, ג.
פרופ' א' אנקר "טענת אי ידיעת הדין במשפט הפלילי העברי" משפטים כה (תשנ"ה) 86.
כריתות, יט, ב.
דברים, ו, ד-ט.