עבודה אקדמית שירה ספרות ומגדר, מוטיבים מגדריים בשירת רחל, מעמד האישה (עבודה אקדמית מספר 1934)
41 עמודים
עבודה אקדמית מספר 1934
שאלת המחקר
כיצד באים לידי ביטוי מוטיבים מגדריים בשירת רחל ?
תוכן עניינים
רק על עצמי לספר ידעתי - תוכן השיר ומשמעותו
הנושאים המרכזיים בשיר ואופן ייצוגם
השוואה בין רחל לבין - הוא מחכה לי / לאה גולדברג
השוואה בין רחל לבין - גווריטציה/ דליה רביקוביץ
העבודה האקדמית תעסוק בספרות ומגדר: התמורות שעברה דמות האישה לאורך השנים בשירה של רחל .
לאורך ההיסטוריה מעמדה ותפקידה של האישה עברו שינויים רבים, תחילה הייתה תלויה בגבר, ואף נתפסה כרכושו החליט החלטות עבורה ובמקומה ולאישה לא נתנה שום יכולת להתבטא. אולם, בשנים האחרונות חל מפנה, ומעמדן של הנשים הולך ומשתפר. למעשה, נשים זוכות לשוויון זכויות, נתינת להן זכות הבחירה, וכן להיות בעלות רכוש והשכלה.
לדוג' השיר "זמר נוגה" של רחל מספר על גבר אשר יוצא למרחקים, על מנת למצוא את עצמו ואת אושרו. האישה האוהבת נשארת בבית ומצפה לשובו. היא שרה שיר געגועים בתקווה שהוא ישמע את קולה קורא לו וזה יחזיר אותו אליה. קולה של האישה האוהבת עובר במרחב ומעורר הדים בנפש הגבר, אולם הוא ממשיך בדרכו שלו. לאחר שנים, מבין הגבר את חטאו כלפיי עצמו וכלפיי האישה שהשאיר מאחור, והוא שב לביתו. השניים מזדקנים תוך כדי התקדמות הזמן הטבעי, אך לעומת זאת הזמן הנפשי נעצר ברגע הפרידה, ובתחום זה אין שינוי. הגבר חי בנפש האישה כפי שהיה בנעוריו, והיא ממשיכה לאהוב אותו כמו בעבר. למעשה, הגבר שב אל האישה האוהבת ומת בזרועותיה. [1]
רחל הייתה בעלת השכלה ספרותית רחבה, והכירה היטב את המחזה הפיוטי הידוע "פר גינט", אשר בו היו שני שירים של סולביג. השיר "זמר נוגה" נכתב כהמשך לשירים של סולביג. גם היא חוותה את הכאב והנטישה וציפתה לאהובה שיחזור. אבל רחל ידעה שימיה ספורים, מה שהשפיע על הצורה שבו היא הטמיעה את השירים של סולביג בשירה. הזיקה של השיר למחזה הייתה גלויה בנוסח הראשון שהסתיים במילים "כאשר חיכתה סולביג לדודה". לאחר זמן מה, הסוותה רחל את הזיקה הזאת וסיימה את השיר במילים "כחכות רחל לדודה". השינוי הזה מעיד על ההתלבטות בין רצון להסוות את הרגש האישי לבין דחף שכפה על המשוררת עימות ישיר עם שורש הכאב בחייה, ואפילו במחיר של חשיפה עצמית.
ביבליוגרפיה לדוגמא
זית שבולת, "אישה כותבת אישה: ספרות נשים עברית", מסד: מאסף לענייני ספרות והוראתה, עמ' 17-20.
חנה הרצוג, "מגדר", בתוך: אורי רם וניצה ברקוביץ (עורכים), אי/שוויון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עמ' 227-220.