סמינריון מקורות החולשה של האינטרס הצרכני (עבודה אקדמית מספר 1988)
25 עמודים. עבודה מספר 1988
עבודה אקדמית מספר 1988
שאלת המחקר
כיצד באות לידי ביטוי מקורות החולשה של האינטרס הצרכני?
האם קיימות הצדקות לכך שהמשפט יתגייס לשם מתן הגנה מיוחדת לאינטרס הצרכני, מעבר להגנה הרגילה המוקנית לכל צד לחוזה, ולנפגעים אחרים מפעולות פסולות ? מה מאפיין את האינטרס הצרכני, שאינו מאפיין אינטרסים אחרים ? במה נבדל, במושגים של הגדרת אינטרסים, רוכש של נכס או שירות למטרות צריכה אישית, לעומת רוכש עסקי ? האם ראוי כלל ועיקר שהמשפט יתערב בכוחות השוק בהקשרים הצרכניים, ואם-כן - כיצד?
שאלות יסוד מסוג זה מעסיקות באופן תדיר את המחקר המשפטי ואת מעצבי החקיקה בתחום הצרכני. הנחה שגורה ואינטואיטיבית בדיונים השונים בשאלות אלו היא כי ראוי להגן במיוחד על הצרכן, לאור כך שהוא מצוי בנחיתות אינהרנטית בעסקה הצרכנית, מול העוסק. הנחה זו נשענת על נסיון החיים, ולכאורה איננה טעונה הוכחה. אולם, אין בכך כדי לשלול את הצורך לאתר כראוי את המאפיינים לחולשה הנדונה ואת הגורמים לה. גם אם ברור הדבר שקיימת חולשה יחסית, מציאת פתרונות ראויים לצמצום הנחיתות מחייבת הבנה נאותה של מקורותיה. למקורות שונים עשויים להתאים פתרונות שונים.
מטרתה של רשימה זו היא בדיקה רעיונית של חולשת האינטרס הצרכני, והבנת הבעיות היסודיות שעמן מתמודד אינטרס זה. בהקשרים שונים אצביע על האופן שבו הבנה נאותה של מקורות החולשה הצרכנית עשויה להשפיע על כיווני העיצוב של דיני הגנת הצרכן.
ביבליוגרפיה לדוגמא
R. Cranston Consumers and the law (London, Weidenfeld & Nicolson) ch.1;
מ' בר-ניב (ברונובסקי) "האכיפה של חוק הגנת הצרכן על-ידי המגזר העסקי" עיוני משפט יז 299, 301-299 ;
מ' בר-ניב (ברונובסקי) "גבולה של התובענה הצרכנית הייצוגית" עיוני משפט יט 251, 253-252.
ג' שלו דיני חוזים (מהדורה שניה 606-605.
.A. Leff "Contract as Thing" 19 Am.U.L.Rev. 121