עבודה אקדמית תוספתא, תוספת למשנה, תושב"ע, מקורות יהודיים, תוספתא לעומת ברייתא (עבודה אקדמית מספר 2169)
18 עמודים
עבודה אקדמית מספר 2169
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי התוספתא – תוספת למשנה?
תוכן עניינים:
הקדמה: מיקום התוספתא בארון הספרים היהודי -
מה בין ברייתא לתוספתא -
תוספתא -
מבנה התוספתא ותכולתה -
תיארוך ועריכת התוספתא -
היחס בין המשנה והתוספתא -
כתבי היד של התוספתא -
דפוסים ומהדורות של התוספתא -
סיכום -
ביבליוגרפיה -
אברהם ארזי מסכם את פרק המבוא בספרו 'מבוא לתורה שבעל-פה' בהשוואת התורה שבכתב והתורה שבעל-פה למפה גיאוגרפית, בה ה'נקודות' אינן יכולות להיות מובנות ללא פירוט רחב בעל-פה. ארזי טוען כי לא ניתן להבין את התורה שבכתב ללא התורה שבעל-פה וקובע כי 'תורה שבכתב ותורה שבעל-פה תורה אחת הן'.[1] התורה שבעל-פה היא מגוון ההלכות והפירושים שאינם כתובים במקרא ('התורה שבכתב')[2] ומבין 'ספרות התורה שבעל-פה' ניתן למנות את המשנה, התוספתא, מדרשי ההלכה, התלמוד הירושלמי, התלמוד הבבלי ומדרשי האגדה.[3] במאה הראשונה ובמאה השנייה לספירת הנוצרים נמסרו הלכות בעל-פה ובראשית המאה השלישית ערך רבי יהודה הנשיא אימרות חכמים אלו לכדי קובץ אחוד - המשנה (להלן: 'משנת-רבי'; 'משנתנו') - קובץ אשר המשיך להימסר ולהישנות בעל-פה.[4] למשנת רבי קדמו מספר קבצי משניות, שדמו לה במספר הלכות אך נבדלו ממנה בפרטים, בפירושים להלכות ובסדרם.[5] התוספתא הינו שם הקובץ המכיל תוספות למשנתנו,[6] אך למעשה מדובר בספר בעל משמעות סבוכה ומרתקת הרבה מעבר לעובדה פשוטה זו. אבקש להציג בקצרה את הקשר בין הברייתות והתוספתא, את מבנה התוספתא ותכולתה, את סוגיית תיארוכה ועריכתה ואת כתבי היד והמהדורות בהן היא קיימת. ארחיב במעט אודות היחס שבין המשנה והתוספתא שכן מצאתיו מרתק. בעבודתי נשענתי בעיקר על הספרים 'מבוא לנוסח המשנה' של יעקב נחום הלוי אפשטיין,[7] 'תוספתא כפשוטה' של שאול ליברמן[8] ו'תוספתא עתיקתא' של שמא יהודה פרידמן.[9]
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
[1] מרקס ד', ליסיצה א' (2021). תפילת האדם, סידור התפילה. תל אביב: הוצ' זמורה-ביתן-מודן.
[2] מ' וייס, מבוא לתורה שבעל-פה (יחידה 1), תל-אביב