עבודה אקדמית ירדן - חוזה השלום עם ירדן, יחסי ישראל-ירדן, הסכם שלום עם ממלכת ירדן, דיפלומטיה, המזה"ת (עבודה אקדמית מספר 2271)
44 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 2271
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי חוזה השלום עם ירדן?
תוכן עניינים
מבוא
ירדן ושכנותיה - בעייתיות
ירדן פנימה
המשא-ומתן :
ממדריד ועד חוזה השלום
חוזה השלום
הגבול
"המשטרים המיוחדים "
הגבול באיזור יהודה ושומרון
המים
ביטחון
התחום הבילטרלי - ה"נורמליזציה"
הפליטים
המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים
סעיפים נוספים
אתגרי מימוש
חוק יישום חוזה השלום בין ישראל לירדן - הערות רקע ופרשנות
החוק
יישום חוזה השלום עם ירדן
ההסכמים המרכזיים
הסכמי המסגרת
"ההסכמים המיוחדים "
הוועדות הקבועות
סיכום
ביבל'
הסעיפים העיקריים בחוזה השלום עם ירדן:
גבולות: הוסכם על גבול משותף כאשר התוואי של נהר הירדן הוא הגבול, ובמקרה של שינוי זרימתו הוא יקבע מחדש לפי התוואי. ישראל מסרה 300 קמ"ר, "אי השלום" שהפך לאזור חיץ המאפשר שהייה לשתי המדינות, באזור זה נמצאים הסכרים של תחנת הכוח בנהריים. נקבעו הסכמי חכירה לחלק מהשטחים במובלעת צופר בערבה ובנהריים. קטע הגבול מעין גדי ועד בית שאן לא סומן, מפני שירדן טענה שהרשות הפלסטינית צריכה להיות שותפה בקביעת גבול זה.
נורמליזציה: מסגרת נורמליזציה מלאה, כינון יחסים דיפלומטיים ופתיחת שגרירויות, אשרות לתיירים, פתיחת קו אווירי, חופש גישה הדדי לנמלי הים, והקמת אזור סחר חופשי ופארק תעשיות בערבה. במסגרת שכנות טובה, איסור על תעמולה עוינת ועל ביטויים שליליים בחוקי המדינות.
ביטחון: כיבוד הטריטוריה של המדינה השכנה, אי כניסה אליה ללא רשות, שיתוף פעולה במניעת טרור, ואי מתן אפשרות או שיתוף פעולה עם גורמים או קואליציה שיפעלו כנגד המדינה השנייה, כולל פעולות סיכול כנגד מחבלים או מבריחים.
ירושלים: נתינת מעמד מיוחד ועדיפות לירדנים בירושלים במקומות הקדושים, בהסכמי שלום עתידיים עם הפלסטינים.
מים: במסגרת חלוקה צודקת של המים בירדן, בירמוך ובמי התהום של הערבה, התחייבה ישראל להעמיד לרשות ירדן 50 מיליון מ"ק מים מדי שנה מהכנרת ולחלוק את מימי הירמוך כך שירדן תקבל 3/4 ממנו. כמו כן, לפתח מקורות נוספים למים כמו בניית שני מאגרים על הירדן וסיוע הדדי במשאב זה בשנים בעיתיות (יצוין שירדן תבעה לקבל ממי הכנרת 100 מיליון מ"ק בשנה).
עקורים: ישראל וירדן ישתפו פעולה במטרה להקל את סבלם של העקורים והפליטים, כולל הקמת ועדה מרובעת הכוללת את ישראל, ירדן הפלסטינים ומצרים שתנסה למצוא דרכי פתרון.
טקס חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן נערך ב־26 באוקטובר במעבר הגבול החדש מצפון לאילת. אורח הכבוד היה ביל קלינטון. רבין ואל-מג'אלי חתמו על ההסכם. המלך חוסיין, נשיא מדינת ישראל עזר ויצמן, שמעון פרס וקלינטון לחצו ידיים.
הממשל המצרי בירך על חתימת ההסכמים, אך לעומתו- מהממשל הסורי לא נרשמה תגובה חיובית או שלילית. כעשרים דקות לפני החתימה על ההסכם בערבה, שיגר ארגון החזבאללה, פצצות מרגמה לעבר אצבע הגליל, מכיוון דרום לבנון.
בעקבות הסכמי השלום נפתחו הגבולות בין המדינות, עשרות אלפי ישראלים ביקרו באתרים שונים בירדן, ואלפי ירדנים באו לבקר בישראל. הועברו מפעלים בבעלות ישראלית לירדן שבה כוח העבודה זול יותר. כמו כן, נחתם הסכם סחר בעקבותיו נחתמים מדי שנה הסכמי סחר בין יזמים משתי המדינות, ובמסגרת הסיוע ההדדי סייעה ישראל בהקמת מרכז רפואי משוכלל בעמאן והכשרת צוותי הרפואה.
מצגת- חוזה השלום עם ירדן פאוורפוינט מקצועי לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ד"ר הרמן ת', שביל ישראל: דרכה של הישראליות החדשה־ישנה, הוצאת האונ' הפתוחה, פרדס הוצאה לאור (2019)
בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)Rabinovich I. Yitzhak Rabin: Soldier, Leader, Statesman (Jewish Lives), Yale University Press