עבודה על יוגה, הפילוסופיה של היוגה , נשימה יוגית (עבודה אקדמית מספר 2306)
15 עמ'
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי הפילוסופיה של היוגה ?
תוכן עניינים
הנתיבים הקלאסיים ביוגה ההינדואיסטית
'Logic, Morals and Meditation: tarka, dharma, yoga'
תרגילי נשימה להקלה על מתח בשרירים
יוגה היא פילוסופיה רוחנית ואימון גופני-רוחני שמקורה בתורות החשיבה ההינדיות. כיום נפוצה היוגה בגרסאות שונות ברוב ארצות המערב, לרוב כאימון גופני למטרות בריאות והנאה.
המילה "יוגה" הנגזרת משורש המילה הסנסקריטית: יוּגְ', Yuj שמשמעותה לאחד, להצטרף ומהמילה יוֹק, Yoke שמשמעותה בסנסקריט לרתום[1] ובהשאלה לכוון, לרכז את תשומת הלב, ליישם. הכוונה היא לאיחוד בין המודעות והעצמי הרוחני. מצב בו החושים מתכנסים פנימה (לא מופרעים על ידי גרויים חיצוניים) ואין מחשבות המסיחות את תשומת הלב.
על פי פילוסופיית היוגה, במצב זה התודעה שלווה ואנחנו פוגשים במישור הרוחני, לפי היוגה - הנשמה, וחווים שלווה נצחית הנקראת, בין היתר: סמאדהי. היוגה היא הדרך כדי להגיע לשלב זה. היא מסע פיזי או מנטאלי ורוחני שמטרתו להרגיע את תנודות התודעה, ודרכו המתרגל מקבל כלים להתמודד עם הקשיים האישיים שלו, פיזיים או נפשיים.
יוגה היא גם שם לאחד מששת הזרמים המסורתיים בפילוסופיה ההינדית, המקבלים את הוודות כסמכות העליונה.
היוגה מבקשת לתרום לאיזון הגוף והנפש ולמודעות והכרה עצמית.
הקריאה בכתבי הפילוסופיה של היוגה היא כה מתעתעת, עד שלעיתים מפתה להניח לסתירות ולתהיות העולות ממנה ופשוט לראות בה כתב סתרים אל אותה מוקשה נכספת, המסתתרת מימין למתג כיבוי הפעילות המנטאלית ולקוות שאם רק נמשיך למלמל "neti, neti" תובנה יוגית תגיח. ייתכן שתסכול זה מביא למיקוד בחלקים מאוד מסוימים בYS ופירושם באופן שנראה לעיתים כסותר אותה. מכוני יוגה רבים מבליטים לצד פירוט האסאנות את כללי היאמה והניאמה ומכנים אותם "עשרת הדיברות של היוגה" (בהדגשה כי אלו הם שני איברי היוגה הראשונים מתוך השמונה).
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
גדי קרביץ, ידע ספקנות והונאה עצמית - תורת ההכרה בעידן הפוסטמודרני, הוצ' פרדס (2020)
Joseph, John E. (2020). "The agency of habitus: Bourdieu and language at the conjunction of Marxism, phenomenology and structuralism". Language & Communication. 71: 108–22
White, David Gordon. Yoga in Practice. Princeton University Press