עבודה אקדמית מארקס, גבריאל גרסיה מרקס, ספרות לטינו-אמריקנית, מאה שנים של בדידות, כרוניקה של מוות ידוע מראש, אהבה בימי כולרה, אין לקולונל מי שיכתוב אליו, ימי רעה , סתיו של פטריארך (עבודה אקדמית מספר 2315)
28 עמ'.
עבודה אקדמית מספר 2315.
שאלת המחקר
כיצד באות לידי ביטוי היצירות של גבריאל גרסיה מרקס?
תוכן עניינים
משמעות התופעה המוזרה – נחיתת המלאך בכפר
האיש בעל הכנפיים לעומת האישה שהפכה לעכביש
תשתיות מיתולוגיות וסמליות בסיפור
גבריאל גרסיה מארקס היה סופר סופר קולומביאני, סופר קצר, תסריטאי ועיתונאי, הידוע בחיבה בשם גאבו ברחבי אמריקה הלטינית. מארקס נחשב לאחד הסופרים המשמעותיים של המאה העשרים, במיוחד בשפה הספרדית, הוא זכה בפרס נוישטט בינלאומי לספרות משנת 1972 ופרס נובל לספרות משנת 1982. הוא למד חינוך בהכוונה עצמית אשר הביא לעזיבת בית הספר למשפטים בקריירה בעיתונות. כבר מההתחלה לא הראה מעצורים בביקורתו על פוליטיקה קולומביאנית וחוץ זרה. [1]
בשנת 1958 התחתן עם מרצדס בראכה; נולדו להם שני בנים, רודריגו וגונזלו. גרסיה מארקס התחיל כעיתונאי וכתב עבודות רבות וסופרים קצרים מוערכים עלילוניים, אך ידוע בעיקר בזכות רומניו, כמו מאה שנים של בדידות (1967), סתיו של הפטריארך (1975), ואהבה ב זמן כולרה[2] (1985). עבודותיו זכו לשבחים ביקורתיים משמעותיים ולהצלחה מסחרית רחבה, בעיקר בזכות הפופולריות של סגנון ספרותי המכונה ריאליזם קסם, המשתמש באלמנטים ואירועים קסומים במצבים רגילים ומציאותיים אחרים. חלק מיצירותיו ממוקמות בכפר הבדיוני מקונדו (בעיקר בהשראת עיר הולדתו, ארקטקה), ורובם בוחנים את נושא הבדידות. עם מותו של גרסיה מרקס באפריל 2014, חואן מנואל סנטוס, נשיא קולומביה, כינה אותו "הקולומביאני הגדול ביותר שאי פעם חי".
הרומן מאה שנים של בדידות הוא ספרו הבולט של גבריאל גארסיה מארקס שהקנה לו תהילה בינלאומית, ואף זכייה בפרס נובל לספרות. הספר מופיע במקום ה-5 ברשימת 100 הספרים הטובים ביותר בכל הזמנים ותורגם לעברית בידי ישעיהו אוסטרי-דן. הספר מביא את סיפורה של שושלת בואנדיה, המתפרשת על פני כמאה שנה, ומרכזה בעיירה הדמיונית מקונדו. במקביל לשינויים ולתמורות בחייהם של בני המשפחה, הספר עוקב כבדרך אגב אחר השינויים הדרמטיים בקולומביה עצמה.
כרוניקה של מוות ידוע מראש רומן של גבריאל גארסיה מארקס שיצא לראשונה בשנת 1981. הספר, מיצירותיו החשובות של מרקס (יחד עם "מאה שנים של בדידות"), מספר על טרגדיה, מקרה של מוות בכפר קטן. על קיום הטרגדיה ועל אופיה לומד הקורא כבר בכותרת שמהווה ספוילר מובהק, כאשר במהלך הספר לומד הקורא על עומק הטרגדיה ועובר תהליך נפשי של ממש.
אהבה בימי כולרה מתאר את אהבתם של שני גברים לאותה אישה, על רקע קולומביה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בספרדית שם הספר הוא דו-משמעי, שכן cólera היא גם מחלת הכולרה וגם כעס.
איש זקן מאוד עם כנפיים עצומות: ברבים מיצירותיו של גבריאל גרסיה מארקס משולבים אזכורים לאמונות עממיות שרווחו בפולקלור הקולומביאני. לרוב נעשה באלו שימוש שמטרתו להציג דווקא את הפן הירוד והמופחת של בני-האדם.
הסיפור נפתח בנחיתתו של האיש הזקן, בעל הכנפיים, בחצר ביתם של פלאיו ואליסנדה ומסתיים, כעבור זמן, במעופו של האיש אל עבר האופק.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ג'רלד מרטין, גבריאל גרסיה מארקס: חיים, תל אביב: עם עובד
לואיס לנדאו, "מדון קיחוטה לדון פלורנטינו: על "אהבה בימי כולרה" לגבריאל גארסיה מארקס", עלי שיח, 27-28. עמ' 204-197
Martin, Gerald, Gabriel García Márquez: A Life, London: Penguin