עבודה אקדמיתת הארט דבורקין (עבודה אקדמית מספר 2345)
30 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 2345
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי הארט דבורקין?
תוכן עניינים
הקדמה.
א. טבעה של תורת-המשפט.
ב. כללי הזיהוי.
ג. הנורמטיביות של קונבנציות חברתיות.
לאחר שיצא לאור Law of Concept The1 וכשנה לאחר מותו של הל"א הארט, התפרסמה מהדורה שנייה של הספר. מהדורה זו כוללת אחרית-דבר שהארט עמל על כתיבתה בשנות-חייו האחרונות2. עורכי הספר מעידים על כך, שהרברט הארט התלבט שנים רבות באשר לפרסומה של אחרית-דבר כזו. לצד הדחף הטבעי לענות למבקריו עמד לנגד עיניו החשש שמא רק ייגרע מן המקור, ובבואו לתקן ימצא את עצמו מקלקל. למרות חששותיו, מסתבר שהארט המשיך לעבוד על הטיוטה וסמוך למותו כמעט שסיים חלק אחד (והחשוב יותר - לפי עדותו) מתוך השניים שהתכוון לכתוב.
התרגשות ואכזבה כאחת צפויים למי שקורא את אחרית-הדבר. ההתרגשות מובנת מאליה. אחרי הכול קשה להגזים בחשיבותו של הספר ובתרומתו העצומה לתורת המשפט ב-30 השנים האחרונות. אחרית-דבר ליצירה מונומנטלית כמו ה-Concept The
Law of עשויה ליצור את התחושה כאילו משאיר לנו מחברה מעין צוואה אינטלקטואלית, בבחינת אמירה לדורות הבאים "הנה כך רציתי שדברי יובנו". האמת היא שאין נימה כזו בטקסט, ומכאן מקור אחד, כנראה בלתי-מוצדק, לאכזבה מסוימת. אלא שיש גם סיבות אחרות, מוצדקות יותר, לאכזבה. הטקסט כולו מוקדש לביקורותיו של רונלד דבורקין. למעשה אחרית-הדבר אינה אלא תשובה מרוכזת, ולעתים מקוטעת, של הארט לדבורקין. צריך לזכור שגם זו משימה מבעיתה בהיקפה. דבורקין הקדיש מאות עמודים לביקורת על תורת-המשפט של הארט בחיבורים ובספרים שפרסומם התפרש על-פני עשרות שנים. בשנים אלו דבורקין שינה לא מעט מטיעוניו, כמו גם אחדות ממסקנותיו ושיטת הצגתן. קשה לענות לכל אלה באחרית-דבר, והקושי בהחלט ניכר בטקסט. נדמה אפוא, שהארט נטל על עצמו משימה שמבחינה מסוימת גם מצומצמת מדי - בכך שהתרכז במבקר אחד - וגם, מבחינה אחרת, רחבה מדי, בכך שניסה לענות על כל מסכת הביקורות שדבורקין הביע נגדו במשך עשרות שנים ובהקשרים שונים ומגוונים. מטבע הדברים התוצאה לא אחידה. בעניינים מסוימים הארט מודה שיש צורך לתקן את עמדותיו המקוריות בעקבות הביקורת של דבורקין. בעניינים אחרים הארט חוזר על עמדתו המקורית מבלי להוסיף לה טיעונים חדשים. עם זאת, ישנן שתי נקודות מרכזיות שיש בהן - - עניין מיוחד, והדיון בהן הוא נושא החיבור הזה. כוונתי לוויכוח של הארט עם דבורקין על טבעה של תורת-המשפט - ויכוח חדש-יחסית, שהארט מקדיש לו כאן מקום נכבד, וכן לוויכוח שלו עם דבורקין על קיומם של כללי הזיהוי. בין השאר, אנסה להראות שיש קשר ענייני הדוק בין שתי מחלוקות אלו.
מבחינתי, לשני נושאים אלו יש מכנה משותף גם מבחינה אחרת: בשניהם ארצה להראות כי עמדתו של הארט נכונה יותר מזו של דבורקין, הגם שארצה לטעון כי בשני התחומים גישתו של הארט מחייבת תיקונים של ממש. אפנה כעת לדון בכל אחד מהם לפי הסדר.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
Law of Concept The Hart .H.L.A.
Empire s'Law Dworkin .R.M.
Seriously Rights Taking R.M.Dworkin