עבודה סמינריונית הליכי החקיקה בכנסת (עבודה אקדמית מספר 2494)
21 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 2494
שאלת המחקר
כיצד באים לידי ביטוי הליכי החקיקה בכנסת?
ראשי פרקים
מבוא
הליכי החקיקה בכנסת
הבסיס החוקי
היזמה לחקיקה
הצעת חוק פרטית
הקריאה הראשונה
הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית
הקריאה השנייה
הקריאה השלישית
רציפות הדיון בין כנסת לכנסת
הרוב הנדרש
התערבות בג"ץ בהליכי החקיקה
הצעת חוק-יסוד : החקיקה
רשימה זו באה לתאר את הליכי החקיקה בכנסת, כפי שהם מתקיימים כיום. אין בכוונתה לעסוק בהיבטים החוקתיים העקרוניים, כגון : ריבונות הכנסת, האבחנה בין סמכותה כרשות מכוננת לסמכותה כרשות מחוקקת וכיו"ב, אלא ככל שהדבר דרוש להסברת הליכי החקיקה, וכל המתעניין בהיבטים אלה יוכל לפנות לספרות העוסקת בהם1.
כמו כן אין הרשימה עוסקת בהליכים של חקיקת משנה ע"י הכנסת, בין כמחוקק משנה בלעדי (כגון : התקנת תקנות לביצוע חוק משכן הכנסת ורחבתו) ובין כגוף המאשר1א חקיקת משנה שהותקנה ע"י שרים או ע"י גופים אחרים שהוסמכו לכך בחוק (כגון : המועצה לייצור ולשיווק צמחי נוי).
חוק יסוד : הכנסת2 אינו אומר דבר על סמכות החקיקה של הכנסת. סעיף 1 לחוק, שעניינו- "המהות", אומר כי "הכנסת היא בית הנבחרים של המדינה", זאת ותו לא. הביטויים "רשות מחוקקת" ו"בית מחוקקים" מובאים בדברי חקיקה אחרים. הראשון בהם, סעיף 7 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, 3, קובע כי "מועצת המדינה הזמנית היא הרשות המחוקקת", ואילו השני, סעיף 1 לחוק המעבר, 4, קובע כי "לבית המחוקקים במדינת ישראל ייקרא "הכנסת" ". אף לא אחר מהם עוסק בהליך החקיקה.
ניסיון להסדיר את הליכי החקיקה בחוק, נעשה בהצעות חוק-יסוד : החקיקה5, אך הדיון בהצעות אלה, בכנסת השמינית ובכנסת התשיעית, נפסק במהלך הקריאה הראשונה ולא חודש6. לאחרונה, פורסמה ההצעה מחדש7, אך הדיון בה טרם החל8.
הליכי החקיקה מוסדרים בתקנון הכנסת, בהחלטות ועדת הכנסת וכן בנוהג ובנוהל המקובלים בה, וזאת מכוח הוראות סעיף 19 לחוק-יסוד: הכנסת9 וסעיף 147 לתקנון הכנסת10. הסדרת הליכי החקיקה בדרך זו, קיבלה את גושפנקת בית המשפט העליון, במספר פסקי דין שיובאו בהמשך.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
בג"ץ עורכת-דין ליסה בלום ואח' נ' יושב-ראש הכנסת ואח', פ"ד מו(2) 201.
א' רובינשטיין המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל (מהדורה רביעית תשנ"א) 466.