עבודה סמינריונית שבח-המקרקעין - מיצוע. פריסת רווח-ההון (עבודה אקדמית מספר 2567)
24 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 2567
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי שבח-המקרקעין?
תוכן עניינים
א. ראשית דבר. ב. פרשת רוזנבאום; 1. מסכת עובדתית; 2. פסק-הדין. ג. הביקורת על פסק-הדין; 1. כללי; 2. הגישה הפורמלית של בית-המשפט וחולשותיה ; 3. מיצוע שבח-המקרקעין ופריסת רווח-ההון - מדוע?; (א) כללי; (ב) הסדר המיצוע או הסדר הפריסה - תרופה לאפקט הדחיסה; 4. מודל מיצוע שבח-המקרקעין ומודל פריסת רווח-ההון - השווה והשונה ; (א) מודל הפריסה ; (ב) מודל המיצוע ; (ג) נקודות-הזיכוי על-פי מודל המיצוע ; (ד) השלכות נוספות של פסק-הדין. ד. על הצורך בהסדר הפריסה או בהסדר המיצוע. ה. סיכום.
ההבחנה הקלאסית בין הכנסה שוטפת (רגילה, פירותית) לבין רווח-הון עדיין מצויה, בדרך-כלל, בשיטות מיסוי ההכנסה השונות בעולם, למרות הגישה הסוחפת שאפיינה את רפורמות-המס בעולם שלפיה יש לשאוף לביטול ההבחנה האמורה. זו האחרונה לא פסחה על ישראל בכל הנוגע לשיעורי המס, אולם עדיין קיימים בישראל הבדלים רבים בין משטר מיסוי ההכנסות השוטפות לבין משטר מיסוי ההכנסות ההוניות. הדיון בכל ההבדלים הללו חורג מרשימה זו. ברצוננו להתמקד במסגרת שלפנינו באחד החשובים שבהם - מיצוע שבח-המקרקעין ופריסת רווח-ההון. בחרנו לכנות את ההסדר הסטטוטורי העוסק במס שבח-מקרקעין כ"מיצוע שבח-מקרקעין" (להלן: המיצוע), ואילו את ההסדר הסטטוטורי לגבי רווח-ההון - כ"פריסת רווח-ההון" (להלן : הפריסה), וזאת כדי להבדיל בין שני הסדרים אלה. אולם יש להדגיש כי המונח "מיצוע" בהקשר שלפנינו אינו זהה במלואו למונח Averaging, המופיע בספרות המחקרית הרלבנטית. הסדר הפריסה או המיצוע לא קיים בדרך-כלל באשר להכנסות השוטפות.
בחרנו לדון בסוגיא זו על רקע פסק-דינו של בית-המשפט העליון בפרשת רוזנבאום. פסק-הדין דן באחד ההיבטים של מיצוע שבח-המקרקעין, אולם השלכותיו חורגות הרבה מעבר למה שנדון בו. במרכזה של רשימה זו תעמוד, בכל הכבוד, ביקורתנו על עמדתו של בית-המשפט המאופיינת - - בגישה פורמלית, תוך פסיחה מוחלטת על הרקע לקיומו של המיצוע ועל מהותו מבחינה עיונית. ברצוננו לציין כבר בראשית דברנו, כי אנו מסכימים להכרעה הספיציפית של בית-המשפט בנסיבותיה של פרשת רוזנבאום, אולם לא מתוך תפישתו הפורמלית, אלא מתוך פרספקטיבה רחבה יותר הבוחנת, כאמור, את הרקע העיוני של הסדר המיצוע והיבטיו השונים, כאשר ביקורתנו על פסק-הדין יוצאת מנקודת-המוצא של המחוקק התומכת בהסדרים אלה. בחלקה האחרון של הרשימה נביא את הרהורנו על עצם קיומם של הסדר הפריסה והסדר המיצוע.