עבודה סמינריונית חובת הגילוי וסייגיה: ההיבטים הדיוניים בפרשת הגביר (עבודה אקדמית מספר 2618)
21 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 2618
שאלת המחקר
כיצד באים לידי ביטוי ההיבטים הדיוניים בפרשת הגביר?
תוכן עניינים
מבוא
ב. השתלשלות ההליכים
ג. חובת הגילוי
ד. תצהיר הגילוי וצו העיון
ה. פטור מחובת הצגה
ו. התנגשות הדינים
ז. צנזורה לסוגיה
ח. צו-מניעה
ט. עילות-תביעה בגין איסור לשון הרע
סיכום
ביבליוגרפיה
להופעת הספר "הגביר", פרי עטו של העיתונאי א' אבנרי (להלן - "המערער"), המתאר את פרשת חייו ועסקיו של איש אגודת-ישראל א' שפירא (להלן - "המשיב"), קדמו הליכים שזכו בפרסום רב, אך ההכרעות עצמן - בכל הערכאות - ראויות לתשומת-לב מן ההיבט הדיוני. במיוחד נודעת חשיבות לפסק-הדין שניתן בערעור על-ידי בית-המשפט העליון. אמצעי-התקשורת ציטטו קטעים ממנו בהרחבה ובהבלטה, אולם לא צוין ולא הודגש, כי ההכרעה ניתנה מבלי ששופטי ערכאת הערעור או שופטי הערכאה הראשונה יכלו לקרוא את הספר נשוא המשפט ולעיין בו. דומה, שכמעט לא הוקדשה תשומת-לב להיבט הפרוצדורלי של ההכרעה השיפוטית, הסב סביב השאלה: האם היה על העיתונאי, הוא הנתבע, להציג את ספרו לפני "גיבורו'/, הוא התובע, קודם להופעת הספר, במהלך המשפט שבו התבקש איסור פרסומו?
הינחו את החלטתו של בית-המשפט העליון בעיקר חשיבותו ועליונותו של עקרון חופש הביטוי; מאחר שתשובה חיובית לשאלה הנדונה התפרשה כצנזורה מוקדמת של הספר, פסק בית-המשפט, שהיא בבחינת פגיעה בחופש הביטוי שממנו נהנה המערער, "ועל כן אין להטיל עליו חובה להציג את הספר לעיונו של המשיב."2 בית-המשפט העליון התרכז בעיקר באיזון שבין עקרון חופש הביטוי לבין אינטרס הפרט בשמו הטוב, המעוגן בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-3.1965 אנו סבורים, כי איזון האינטרסים הראוי בשאלה זו מתרכז בשקילת עקרון חופש הביטוי אל מול עקרונות הצדק העומדים ביסוד דיני הפרוצדורה בכלל וכללי הצדק הטבעי בפרט, המעוגנים בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, 4על-פיהן היה המערער חייב לגלות את הספר ולהציגו לפני המשיב במהלך התביעה.