סמינריון בוררות טאבה, סיני, הסכם השלום ישראל מצרים, בוררות בענין שטח מחלוקת, משפט בינלאומי (עבודה אקדמית מספר 2621)
30 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 2621
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי פסק-הבוררות בפרשת טאבה?
תוכן עניינים
מבוא
משפט בינ"ל - הדין הרצוי והדין המצוי
הדין המדינתי בסוגייה
הגישה הדואליסטית
הגישה המוניסטית
מנהגים בישראל
אמנות בישראל
המדינה ודרכי רכישת טריטוריה
טריטוריה
מהם הדרכים החוקיות לרכוש בעלות על טריטוריה?
ממשלה
כושר לקיום יחסי חוץ
תנאי ההכרה במדינה
דיני כיבוש
תקנות האג
אמנת ג'נבה הרביעית
בוררות באמנת-השלום הישראלית-מצרית
ביבליוגרפיה
בהתאם לסעיף II של אמנת-השלום, שנכרתה בין ישראל למצרים, הגבול הקבוע בין שתי המדינות הוא "הגבול הבינלאומי המוכר בין מצרים לבין הטריטוריה המנדטורית לשעבר של פלשתינה, כפי שהוא נראה במפה בנספח II, בלי לפגוע במעמדה של רצועת עזה." כדי להקל על ביצועה של האמנה, הוקמה בסעיף IV (3) ועדה משותפת. אחת המשימות שהוטלו על ועדה זו היתה לארגן את תיחומו של הגבול הבינלאומי (סעיף IV (ד) של התוספת לנספח I של האמנה). התוויית קו-הגבול בשטח נעשתה באמצעות הצבה של אבני-גבול, ממוספרות מ1- ליד רפיח עד 91 בטאבה. אולם הסתבר, שהוועדה אינה מסוגלת להגיע לכלל הסכמה בשאלת מיקומן הנכון של 14 מהן. בנקודות מסוימות היתה לפער בין עמדותיהם השונות של הצדדים משמעות שולית. בחלק מן המקרים היתה לוויכוח נפקות אסטרטגית מסוימת, אף כי ספק אם כשלעצמם היו מתפתחים לסכסוך של ממש. ביסודו של דבר, סלע-המחלוקת היה, היכן צריך הגבול לעבור באיזור טאבה.
כאשר התקרב המועד הקריטי של השלמת הנסיגה הישראלית מסיני, היה קל להיווכח שהוועדה המשותפת אינה יכולה לעמוד במשימה שהוטלה עליה. אי לזאת, הסכימו הצדדים להעביר ל"פרוצדורה מוסכמת", בהתאם לסעיף VII של אמנת-השלום, את השאלות שנשארו פתוחות מאחר שלא ניתן לפתור אותן במשאומתן. סעיף VII מורה, כי כל חילוקי-דעות הנוגעים לתחולתה או לפירושה של האמנה (שלא ניתן ליישבם במשא-ומתן) יועברו לפישור או לבוררות.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
רובי סיבל משפט בינלאומי, האונ' העברית ירושלים,
זילברשץ יפה "המשפט הבינלאומי במשפט החוקתי" משפט וממשל ד 47
World Encyclopedia of Law, with International Legal Research and a Law dictionary
Further reading [2016]