עבודה אקדמית הסוגיה האיראנית – מתן ללא משא (עבודה אקדמית מספר 2676)
10 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 2676שאלת המחקר:
כיצד באה לידי ביטוי הסוגיה האיראנית?
השבוע שקדם ליום האחרון בחודש פברואר היה מלא בהתרחשויות, שאפשר ששינו את התפיסה של תכנית הגרעין האיראנית ואת הסיכויים להגיע לפתרון לא מלחמתי לבעיה. ראשית, התפרסם הדוח התקופתי של הסוכנות הבי"ל לאנרגיה אטומית בעקבות הביקורות שערכה באיראן, הכולל כמה פרטים חדשים על פעילויות הגרעין של איראן; שנית, התקיימו יומיים של שיחות בין מדינות ה-P5+1 לבין איראן באלמטי שבקזחסטאן, ועושה רושם שבמהלכן הוצגו לאיראן פחות דרישות לצד ויתורים חדשים; שלישית, עיתון ה-טלגרף הבריטי פירסם מאמר מאת ג'ק סטראו, שר חוץ לשעבר של בריטניה, ובו הוא ממליץ שהעולם יכיר במצב ויאמץ מדיניות של "הכלה", ובכך למעשה מקבל את העובדה שלא ניתן למנוע מאיראן מלהפוך למדינה גרעינית .1
אבל אתקדם לפי הסדר. מי שיקרא בתשומת לב את דוח סבא"א האחרון, לא יוכל שלא להסיק שאיראן חותרת ללא לאות להתקדם לנקודת הפריצה, ולהשיג בצורה מהירה יכולת לנשק גרעיני. נסכם בקצרה את המצב באיראן נכון לזמן זה: ברשות איראן כיום כ-9000 צנטריפוגות להעשרת אורניום מהסוג הישן יותר, של IR-1, הפועלות במתקן שלה בנתנז. צנטרפוגות אלה מעשירות אורניום הקספלואורידי לדרגה של 3.5% (אורניום-235), ואיראן צברה עד עתה יותר מ-8 טון מחומר זה.
פורדו, שם מתבצעות חלק מפעילויות ההעשרה, הוא מקור נוסף לדאגה. במתקן קטן אך מוגן היטב זה, מתקרבת לסיומה התקנה של כ-2700 צנטרפוגות גז נוספות. מתוך אלה, כ-700 צנטרפוגות משמשות להעשרת אורניום לדרגת 19.75%, בעוד ששאר הצנטרפוגות כנראה אינן תפעוליות עדיין.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
דן מרגלית ורונן ברגמן, "הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל", כנרת, זמורה-ביתן.
מיכאל הרסגור ואהוד פוקס, "רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים: