עבודה סמינריונית הפסקת ייצוג על ידי עורך דין בהליך אזרחי (עבודה אקדמית מספר 2723)
26 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 2723
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי הפסקת ייצוג על ידי עורך דין בהליך אזרחי?
תוכן עניינים
מבוא
יוזמת הלקוח לעניין הפסקת הייצוג
שיקולי בית-המשפט בדיון בבקשה להשתחרר מהייצוג
עילות למתן השחרור המבוקש
תוצאותיו של סירוב לשחרר מייצוג
סיכום
ביבליוגרפיה
סמינריון הפסקת ייצוג על-ידי עורך-דין בהליך אזרחי
מגמת רשימה זו היא לבחון את הסוגיה של הפסקת הייצוג. הרשימה תתמקד בהפסקת ייצוג בהליכים אזרחיים בלבד, ובפני בתי-המשפט בלבד; מקרים אחרים של הפסקת ייצוג יובאו בה לצורכי השוואה בלבד. מטבע הדברים, עיקר הדיון יתמקד בטיבם ובתוכנם של השיקולים שעל בית-המשפט לשקול במקרה השלישי דלעיל.
למרות חשיבותה, לא זכתה סוגיה זו להתייחסות מפורטת בספרות או בפסיקה, ונעדרים ממנה כללים ידועים ומסודרים. לכותב שורות אלה נראה כי הבעיה ראויה, משיקולים מעשיים ועקרוניים כאחת, לדיון ממצה. במיוחד בולט הדבר על רקע ההתפתחויות הכלכליות בשנים האחרונות, בהן נתקלו עורכי-דין לא אחת, במצבים בהם לקוחות (יחידים ותאגידים) חדלו לשלם שכר-טרחה ולקיים קשר עם פרקליטיהם, הפסיקו כל פעילות עסקית, ואף עזבו את הארץ בבהילות, הגובלת, לעתים, בבריחה. נוסף למקרים מצערים אלה, קיימים תמיד המקרים שבהם מתגלים חילוקי-דעות עקרוניים בין הלקוח לפרקליטו בכל הנוגע לניהול ההליכים.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
. תקנה 473 לתקנות סדר-הדין האזרחי (להלן: "תסד"א"), ק"ת 2220.
. כלל 13(ג) לכללי לשכת עורכי-הדין (אתיקה מקצועית), ק"ת 1373 (להלן "כללי האתיקה").
. חוק לשכת עורכי-הדין ס"ח 178, סעיף 54.
. סעיפים 59 א עד 59 ו לחוק הנ"ל.